החיים הם זמן חולף שבו

יש רגעים

רִגְעֵי מִפְגָּשׁ יֵשׁ עֲנֻגִּים

זְרוּעִים פִּסּוֹת שֶׁל נַחַת

שְׁנֵי לְבָבוֹת שְׁלוּבִים עוֹרְגִים

לָתֵת וְגַם לָקַחַת

אַךְ הַמְּצִיאוּת טוֹפַחַת שׁוּב

כַּאֲלֻמָּה נוֹגַהַת

אוּלַי לָרֶגַע לֹא חָשׁוּב,

בִּינַת הַלֵּב יוֹדַעַת

שֶׁזְּמַן חוֹלֵף

נוֹטֵשׁ גַּם הוּא תְּשׁוּקוֹת סָבִיב

עַצְבוּת דּוֹלֵף

אַךְ לֹא נוֹאַשׁ, יָבוֹא אָבִיב

אֲנִי מוֹשִׁיט לָךְ אֶת לִבִּי

חִבּוּק אוֹהֵב וְטוֹב

חָלִילָה אַתְּ לֹא תֹּאהֲבִי

הוֹפֵךְ חִבּוּק שֶׁל דֹּב

אַתְּ מְצַפָּה לַהֲבָנָה

וְקֶשֶׁב בָּעֵינַיִם

אֲבָל אֶת טַנְגּוֹ הַתְּבוּנָה

רוֹקְדִים לָרֹב בִּשְׁנַיִם

הַזְּמַן חוֹלֵף

רוֹקֵד גַּם הוּא כְּשֶׁמִּסָּבִיב

מִקְסָם סוֹלֵף

אַךְ לֹא נוֹאַשׁ, יָבוֹא אָבִיב

רִגְעֵי פְּרֵדָה יֵשׁ עֲצוּבִים

וְיֵשׁ פִּסּוֹת שֶׁל קֶסֶם

אָדָם הוֹלֵךְ, רִיב אוֹהֲבִים

הֵם מְפִיגִים כָּל חֶסֶם

תְּמוּנוֹת עוֹלוֹת, נִבְכֵי עֲבַר

הֶמְיַת הַלֵּב צוֹבַעַת

וּמְיַפָּה פְּלֻגְתּוֹת מִכְּבָר

עִתִּים בּוֹדָה בְּלִי דַּעַת

הַזְּמַן חוֹלֵף

נוֹטֵשׁ גַּם הוּא תּוּגוֹת סָבִיב

לִבִּי חוֹרֵף

אַךְ לֹא נוֹאַשׁ, יָבוֹא אָבִיב.

דודיק