לתת זה יותר מלקחת

לפני מספר ימים שאלתי את רעייתי היקרה על משמעות הסבתאות בשבילה. לאחר מחשבה קצרה השיבה לי באלה המילים: "הסבתאות בשבילי היא ההזדמנות הנהדרת שניתנה לי שוב, לקחת חלק בתהליך המופלא של התפתחות האדם מרגע לידתו."

כהרגלי בקודש המשכתי להקשות: "באמהות חווית את זה ביתר שאת ומקרוב, אז מה השוני"?  "בסבתאות" היא ענתה "יש אפשרות להיות מעורבת בתהליך וגם להתבונן בו מהצד בו- זמנית. יש לי גם את היכולת לתרום מהניסיון והידע שצברתי מבלי להשפיע באופן ישיר מתוך חובה הורית, על התהליך. בסבתאות יש ברירה, יש בחירה,יש שליטה על המינון ואין כורח המציאות.

וכן, יש גם בונוס" היא מוסיפה "זאת היכולת להתבונן כיצד הילדים שלנו הופכים להורים. איך הם מתמודדים עם המצבים אותם מכתיבה להם המציאות חדשות לבקרים. כול אחד והדרך שלו, כול אחד והפתרונות שהוא מוצא".

"וזה הכול" אני שואל לאחר שהבנתי כמה לא הבנתי וכמה חורים יש בהשכלתי ההורית.

"רק עוד דבר קטן" היא הוסיפה לסיום "בסבתאות באה לידי ביטוי  תפיסת עולמי- שלתת זה יותר מלקחת".

וזה הכול לכבודה:

לתת זה יותר מלקחת

בְּמִטַּת אַפִּרְיוֹן כָּל הַלַּיְלָה

מִתְעַנֵּג עַל חֻמּוֹ שֶׁל גּוּפֵךְ

לְעוֹלָם לֹא אֵדַע אִם זֶה דַּי לָךְ

רַק תֵּדְעִי שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִילֵךְ

אָז חִבּוּק אִם אֶפְשָׁר

לֹא זֶה לֹא מְאֻחָר

אָהֲבָה לְעוֹלָם מְנַצַּחַת

וַאֲנִי עִם עַצְמִי

כָּךְ חוֹשֵׁב לְתֻמִּי

שֶׁלָּתֵת זֶה יוֹתֵר מִלָּקַחַת

וְאִם לֹא אֶשָּׁקֵךְ לְעֵת בֹּקֶר

יִהְיוּ שִׂפְתוֹתַי חֲרֵבוֹת

עַל קְלוֹנִי  אֲפַצֶּךָ וּבְיֹקֶר

לֹא נוֹתָר לִי אֶלָּא לְקַוּוֹת

כִּי אֲנִי לְתֻמִּי

רַק חוֹשֵׁב לְעַצְמִי

שֶׁלָּתֵת זֶה יוֹתֵר מִלָּקַחַת

וְתָמִיד יֵשׁ מָחָר

אָז חִבּוּק אִם אֶפְשָׁר

אָהֲבָה לְעוֹלָם מְנַצַּחַת

סבאוהב דודיק