יש מחר

הקלות הבלתי נסבלת של הוויתור. הנוחות הבלתי נסלחת של הייאוש.

לא פלא ששליש מתגרשים, חצי משתמטים, שני שליש מעלימים, שלשת רבעי מתנערים מאחריות או מתכחשים וכל השאר מרגישים פראיירים. טוב, אולי לא כולם, כי אני לא מוכן לוותר - עדיין.

יש מחר

חֲשָׁשׁוֹת וּפְחָדִים

שֶׁהָפְכוּ לָאֱמֶת

לָעֲגוּ לְקִסְמוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר

וַאֲנִי עִם עַצְמִי

נֶאֱבָק מִתְחַבֵּט

לֹא מֵבִין אֶת פִּשְׁרוֹ שֶׁל הַסֵּתֶר

בֵּין תִּקְוָה לְיֵאוּשׁ

בֵּין לַחֲלוֹם אוֹ לָחוּשׁ

בָּאִסּוּר שֶׁהָפַךְ לְאֶפְשָׁר

בַּמְּצִיאוּת שֶׁהַכֹּל בָּהּ מֻתָּר

וְהַכֹּל, כֵּן הַכֹּל

בְּלִי רִבּוֹן

בְּלִי חֶשְׁבּוֹן

מִתְקַלֵּס בָּעֶלְבּוֹן

אֵין מָחָר

הַמַּסָּע עוֹד לֹא תַּם

וְהַדֶּרֶךְ קָשָׁה

וּבוֹצִית וּכְאִלּוּ נִגְמֶרֶת

וַאֲנִי שׁוּב מֻכְתָּם

בָּרָצוֹן הַנִּפְשָׁע

לֹא לָפוּשׁ וְלִזְעֹק - קְצָת אַחֶרֶת

בֵּין עִקָּר לְטָפֵל

בֵּין הַטּוֹב לָאָפֵל

לֹא לִיסוֹג לְאָחוֹר כִּי אָנוּשׁ

לֹא לָשׁוּחַ בִּפְנֵי הַיֵּאוּשׁ

וְהַכֹּל, כֵּן הַכֹּל

בְּלִי אֵיבָה

בְּשַׁלְוָה

מֶפְלַרְטֵט עִם תִּקְוָה

יֵשׁ מָחָר

סבאוהב דודיק