ידידה טובה שאנני מכיר

יש לי ידידה טובה שאני לא מכיר. בלוגיסטית מדופלמת, שכמו 99% מהכותבים, מסתתרת בתוך האנונומיות שלה. מדי פעם אנחנו מתמסרים.

בדרך כלל אני ניזון מאמרות נכדים וממה שקורה סביבם ואיתם. במציאות היום-יומית, גם זו שאינה נכדית טהורה, אני נחשף לאין ספור גירויים, שמפרים את דמיוני ומדרבנים אותי להעלות את שיגיונותיי על הכתב.

את "פרי עיטי", שאינו קשור בנכדים ובסבאות, אני לא מעלה, בדרך כלל, בבלוג שלי.

באחת מההתמסרויות הנ"ל, נדרשתי לשאלה ואני שוקל זאת  בחיוב. לגישוש ראשוני, אני מביא שתי גחמות, הזויות למדי, שחלפו בראשי ובעיטי בעקבות הגיגיה של ידידה שאני לא מכיר.

רעיון בין יונה

אמרתי לעצמי, רעיון כל כך פשוט ויעיל, אני חייב לנסות אותו בעצמי.

אספתי בקבוקים מהקוביה השכונתית. לא פשוט כי גובה ערמת הבקבוקים  בתוך המיכל היה נמוך. הכנסתי את היד ושלפתי : 20 קולה, 17 מי עדן, 6 נביעות ואחד אורנג`דה.

מה יש לך מאורנג`דה, אמרתי לעצמי והחזרתי את השד הז"ל לבקבוק.

כך היו ברשותי 43 בקבוקים וחולצה שקרעתי תוך כדי השליפות. והייתי אך שמח.

מילאתי מים באמבטיה והשקעתי בה את הבקבוקים, כדי שאפשר יהיה להוריד ביתר קלות את האטיקטים. לאחר שהצלחתי להוריד את רובם (שלשה של קולה לא ירדו), נשארתי עם 40 בקבוקים מלאים במים זכים וטהורים, שלא נלקחו כמובן בחישוב היטל הבצורת, זה שהופל ברשעות שילטונית מעוררת מחלוקת על התזרים המשפחתי. אך הייתי אך שמח.

התחלתי לפזר את הבקבוקים המלאים בכל אדן אפשרי. נשארו לי שניים שלא מצאתי להם מקום, אז שמתי אותם בחדר האמבטיה ליד הכיור ולמרות שהייתי תשוש הייתי אך שמח .

בלילה לפני שהלכתי לישון נכנסתי לחדר האמבטיה כדי לצחצח שיניים והסתכלתי בבקבוקים. התעלפתי. הלכה לי הדיאטה. בשביל מה אני סופר קלוריות כל החיים אם בסוף ככה אני נראה. הלוויתן של יונה הנביא נראה סרדין לעומתי. פתחתי את החלון ורציתי לקפוץ למטה מרוב ייאוש, אבל הבקבוקים חסמו לי את הדרך, אז חזרתי למיטה והלכתי לישון. הייתי מאוד עייף נרדמתי מיד. ובכל זאת,  הייתי אך שמח.

בלילה חלמתי חלום על יונים שעפות מסביב לבית. ראיתי כיצד  הן נעצרות ליד כל בקבוק, מוציאות ערכת איפור ומתחילות להתמרק לקראת ועידת עלי הזית השנתית, שהתקיימה בדיוק על המיטה בחדר השינה שלי.

מי לא היה שם:  יונים צחורות, יוני סלע, יוני דואר, צוצלות, תורים וזוג יונים צחורות  שלא הפסיקו לריב. הגיעו גם כמה יונים מחו"ל ובשבילם הביאו אוזניות לתרגום (שנראו די מפחידות). והיה שם אך שמח.

התעוררתי שטוף זעה ורצתי לחדר האמבטיה לשטוף פנים והתעלפתי שוב. כשהתעוררתי, לקחתי את שני הבקבוקים ושפכתי את המים בכיור למרות הבצורת. מצידי, שיבואו היונים להתקלח. והייתי אך שמח.

ירדתי למטבח להכין קפה ולהירגע. לפתע, בין הלגימות  ראיתי את כל הבקבוקים שעל האדנים ופרצתי בצחוק אדיר. פתאום הבנתי שמסביב לבית ובחצר שלי,  אין  בכלל יונים. והייתי מה-זה שמח.

אבל מה – רעיון בן יונה.

טיפות נחושות

המים מוחקים את

חרפת יום עבר

טיפות נחושות

כמו אומרות אין דבר

מציירות את עצמן

על הגוף החשוף

נבלעות בנדיבות

עת מגבת על גוף

וכשהיא מעורטלת

על חבל כביסה

הן כלות, מתנדפות

בין אטבי התפיסה

וכך  אאספן

בלשון חרבה

וארווה את שפתי

בנקטר אהבה

סבאוהב דודיק