top of page

שבת, 2 בספטמבר 2017

ויש גם ימים כאלה

לא הייתי אני

כְּבָר לֹא עוֹד גַּחֲמָה

לֹא חֲלוֹם מִתְגַּנֵּב

הָפַכְתְּ הֲוָיָה מִתְמַשֶּׁכֶת

מְלַטֶּפֶת, חַמָּה

וְנוֹגַעַת בַּלֵּב

אֲבָל לְעִתִּים גַּם נוֹשֶׁכֶת


לֹא חוֹזֵר לְאָחוֹר

אִי אֶפְשָׁר, לֹא רוֹצֶה

הַמְּצִיאוּת הִיא אֶתְגָּר רַב גּוֹנִי

לוּ יָכֹלְתִּי לִבְחֹר

רַק לִהְיוֹת מְרֻצֶּה

לְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי אֲנִי.


דודיק


תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

לידידתי שאינני מכיר

כמו שאתם בודאי זוכרים, יש לי ידידה טובה שאינני מכיר, שקוראים לה נומי. את הגיגיה היא כותבת  ואני פוגש, בבלוגה   -  "הצבע של המחשבות"

הייתי פעם ילד

עוד דרך להנחיל את המורשת הסבאית המפוארת, היא לנסות ולהסביר שגם אני, הסבא הזקן והטרחני, הייתי פעם ילד שעבר מסלול חיים מפרך, ממש כמו שהם עוברים עכשיו וכדאי אולי שילמדו משהו גם ממני. לא, זה בהחלט לא פרץ אופטימיות בלתי נשלט וגם לא נסיון לקיצורי דרך.

זמן לכל עת

הכל כבר אמרו עליו. האנישו אותו בכל תכונה אפשרית.

bottom of page