ציפור משונה

החיים מזמנים לנו לפעמים מפגשים מוזרים עם הטבע. אחד מהם הוא מפגש שמתרחש אצלנו בסלון כל שנה באביב מזה כמה שנים. האורחת - ציפור שנקראת ירגזי, שמגיעה אלינו לחלון הגדול ונוקשת במקורה על השימשה כמה דקות עד שנעלמת כלעומת שבאה.

החלון הוא רחב ובאחד הקטעים שלו מונחות על האדן כמה דמויות של ציפורים ממתכת, קרמיקה ועץ. זה הקטע המועדף על ציפורנו החרוצה.

לא הצלחנו לדובב אותה (בגלל הזכוכית ) אז כתבנו לה שיר של חיבה, למרות שהיא.

ציפור משונה

בַּחַלּוֹן מִתְדַּפֶּקֶת

כָּל יוֹם יַרְגָּזִית

קְצָת מַטְרִיד לֹא מַזִּיק

הִיא וַדַּאי לֹא נִבְזִית

עֵת בַּבֹּקֶר הִיא בָּאָה

כָּנָף מְרַפְרֶפֶת

מְנַקֶּרֶת דְּמוּתָהּ

וּמִיַּד מִתְעוֹפֶפֶת.

מַה צִּפּוֹר מְשֻׁנָּה

אַתְּ רוֹצָה לְהַגִּיד

הַנּוֹשֵׂאת אַתְּ בְּשׂוֹרָה,

סְתָם הוֹמָה לְהַפְחִיד?

אַךְ סוֹדָה לֹא תַּסְגִּיר

וְתַמְשִׁיךְ שׁוּב וְשׁוּב

בִּשְׁבִילִי זֹאת חִידָה

לָמָּה לָהּ זֶה חֲשׁוּב.

פִּתְרוֹן אוּלַי אֵין

אַךְ יֶשְׁנָן מַחְשָׁבוֹת

עַל צִפּוֹרֶת שְׁלוּחָה

וְקֵרוּב לְבָבוֹת

שֶׁכְּמוֹ נֶפֶשׁ תּוֹעָה

יְכוֹלָה לְבַקֵּר

רַק בְּדֶרֶךְ שֶׁלָּהּ

בַּחַלּוֹן לְנַקֵּר

וְגַם סָבְתָא אָמְרָה

כִּי תָּמִיד לָהּ הֶסְבֵּר

שֶׁלְּפִי הָאֶבְרָה

הַצִּפּוֹר בְּמַשְׁבֵּר

עַל הָאֶדֶן בִּפְנִים

יֵשׁ הֲמוֹן צִפּוֹרִים

וּכְשֶׁעָצוּב לָהּ לְבַד

הִיא עוֹשָׂה בִּקּוּרִים.

סבאוהב דודיק