top of page

יום שני, 6 באפריל 2009

תמונה משפחתית

כאשר חגגה בתנו הקטנה יום הולדת שנה, הושבנו אותה יחד עם שלשת אחיה לצילום על הדשא, כשברקע עץ האלמוגן מסמיק בפריחת האביב שלו. מאז, כבר 28 שנים, אנחנו מקפידים למלא אחר צו המסורת.


השנה, ערב פסח, האלמוגן שלא הכזיב מעולם, אירח בצילו 17 כוכביא מחייכים לאמא-סבתא שעושה פרצופים ולאבא-סבאוהב שלוחץ בלי הפסק על כפתור ההפעלה של מצלמת הפלאים.


לפני 10 שנים הצטרפה נכדתנו הבכורה לתמונה וכך כתבתי לה :


מִתְקָרְבִים לְשִׁשָּׁה

זֶה נִרְאֶה לֹא מְעַט

שֵׁן אַחַת מְצִיצָה

כְּבָר יוֹשֶׁבֶת לְבַד

נִנּוֹחָה כְּתָמִיד

וְלוֹעֶסֶת בְּיִשְׁקוּטְ

כֹּה בָּרוּר הֶעָתִיד

וְאֶפְשָׁר גַּם לִרְאוֹת

מִשְׁפָּחָה מִסָּבִיב

בְּשִׁגְרָה מַמְשִׁיכָה

וְעִם בּוֹא הָאָבִיב

מַתְחִילָה הַפְּרִיחָה

אַלְמֻגָּן הֶחָצֵר

מְחַיֵּךְ כְּבָר אָדֹם

כִּי אֵין מָה לְמַהֵר

עוֹד יַגִּיעַ הַיּוֹם

שֶׁתְּחִנַּת הַהוֹרִים

הַמְּלֻוָּה בְּאִיּוּם

תֶּאֱסֹף הַיְּלָדִים

לַאֲתַר הַצִּלּוּם

הַשָּׁנָה בְּקִצּוּר

לֹא צָרִיךְ תֵּרוּצִים

הַנֶּכְדָּה, זֶה בָּרוּר,

בַּת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים

וְכֵיצַד יִתָּכֵן

כָּךְ הַסָּבְתָא תַּגִּיד

בְּמַבָּט שֶׁבּוֹחֵן

וְצוֹדֵק כְּמוֹ תָּמִיד

כִּי אַתֶּם הַדּוֹדִים

שֶׁל אַיֶּלֶת שֶׁלָּהּ

בִּכְלָל מְעִזִּים

לְוַתֵּר עַל תְּמוּנָה

שֶׁתֻּכְנַס לָאַלְבּוֹם

וּכְאִלּוּ תֹּאמַר

שֶׁנֶּכְדָּהּ שֶׁל הַיּוֹם

זֶה הַנָּחַת מָחָר

כְּשֶׁאַתֶּם תִּתְבַּגְּרוּ

פּוֹלָנִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם

אַלְמֻגָּן תִּשְׁתְּלוּ

בֶּחָצֵר שֶׁלָּכֶם

וְאַתֶּם עוֹד תִּרְאוּ

כָּךְ נַבְטִיחַ לָכֶם

כַּמָּה נַחַת תִּרְווּ

בִּפְרִיחָה אֶצְלְכֶם.


סבאוהב דודיק



תמונה על הדשא כשענת בת שנתיים.

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

סבא בכלל

אין כמו חג החנוכה, לגלות בו שוב את נפלאות הסבאות. שמונה ימים של אור ושמחה, מפגשים עם המשפחה כולה בחסות החנוכיות, הסביבונים, סופגניות השחיתות הכלורית ובעיקר השירים למכביר.

אליהו ענבים

מי צריך דמיון פרוע? אם יש לכם נכדים, כל שאתם צריכים הוא להקשיב להם ולרשום. נדבי הוא הנכד של כולכם.

פסח ראשון ובכלל

חג הפסח בכלל וליל הסדר בפרט, הפך בשנים האחרונות לערך שהוא מעבר למסורת היהודית, שבה המשפחה מתכנסת סביב שולחן עמוס אביזרים ותקרובת, קוראת טקסטים שאת רובם איש מבין המסובין אינו מבין ושרה שירים של פעם בשנה. "הישראליות הבועטת" הפכה את ליל הסדר למבחן משפחתי.

bottom of page