יום שני, 6 באפריל 2009
תמונה משפחתית
כאשר חגגה בתנו הקטנה יום הולדת שנה, הושבנו אותה יחד עם שלשת אחיה לצילום על הדשא, כשברקע עץ האלמוגן מסמיק בפריחת האביב שלו. מאז, כבר 28 שנים, אנחנו מקפידים למלא אחר צו המסורת.
השנה, ערב פסח, האלמוגן שלא הכזיב מעולם, אירח בצילו 17 כוכביא מחייכים לאמא-סבתא שעושה פרצופים ולאבא-סבאוהב שלוחץ בלי הפסק על כפתור ההפעלה של מצלמת הפלאים.
לפני 10 שנים הצטרפה נכדתנו הבכורה לתמונה וכך כתבתי לה :
מִתְקָרְבִים לְשִׁשָּׁה
זֶה נִרְאֶה לֹא מְעַט
שֵׁן אַחַת מְצִיצָה
כְּבָר יוֹשֶׁבֶת לְבַד
נִנּוֹחָה כְּתָמִיד
וְלוֹעֶסֶת בְּיִשְׁקוּטְ
כֹּה בָּרוּר הֶעָתִיד
וְאֶפְשָׁר גַּם לִרְאוֹת
מִשְׁפָּחָה מִסָּבִיב
בְּשִׁגְרָה מַמְשִׁיכָה
וְעִם בּוֹא הָאָבִיב
מַתְחִילָה הַפְּרִיחָה
אַלְמֻגָּן הֶחָצֵר
מְחַיֵּךְ כְּבָר אָדֹם
כִּי אֵין מָה לְמַהֵר
עוֹד יַגִּיעַ הַיּוֹם
שֶׁתְּחִנַּת הַהוֹרִים
הַמְּלֻוָּה בְּאִיּוּם
תֶּאֱסֹף הַיְּלָדִים
לַאֲתַר הַצִּלּוּם
הַשָּׁנָה בְּקִצּוּר
לֹא צָרִיךְ תֵּרוּצִים
הַנֶּכְדָּה, זֶה בָּרוּר,
בַּת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים
וְכֵיצַד יִתָּכֵן
כָּךְ הַסָּבְתָא תַּגִּיד
בְּמַבָּט שֶׁבּוֹחֵן
וְצוֹדֵק כְּמוֹ תָּמִיד
כִּי אַתֶּם הַדּוֹדִים
שֶׁל אַיֶּלֶת שֶׁלָּהּ
בִּכְלָל מְעִזִּים
לְוַתֵּר עַל תְּמוּנָה
שֶׁתֻּכְנַס לָאַלְבּוֹם
וּכְאִלּוּ תֹּאמַר
שֶׁנֶּכְדָּהּ שֶׁל הַיּוֹם
זֶה הַנָּחַת מָחָר
כְּשֶׁאַתֶּם תִּתְבַּגְּרוּ
פּוֹלָנִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם
אַלְמֻגָּן תִּשְׁתְּלוּ
בֶּחָצֵר שֶׁלָּכֶם
וְאַתֶּם עוֹד תִּרְאוּ
כָּךְ נַבְטִיחַ לָכֶם
כַּמָּה נַחַת תִּרְווּ
בִּפְרִיחָה אֶצְלְכֶם.
סבאוהב דודיק

תמונה על הדשא כשענת בת שנתיים.
תגיות