יום חמישי, 22 במרץ 2012
תחינת יהונתן
בימים אלה, מתרוצצת לה במרשתת עצומה הקוראת לשחרורו של יהונתן פולארד. עוד אחת מהדמויות הטרגיות של ההיסטוריה היהודית בת זמננו.
אני לא בטוח במניעים שגרמו לו לעשות את מה שעשה אבל מה שבטוח הוא ששרירות לבם של האמריקאים, מעמידה אותו בשורה אחת עם כל ה""דרייפוסים"" לדורותיהם. לא הרבה ניתן לעשות וחוששני שגם פרס, נשיאנו הדגול, לא יקריב גם הוא את מדליית החרות שאובמה עומד להעניק לו, על מזבח שחרורו של יהונתן.
אז מה אני הדל, אוכל לעשות למענו בפעמיי חג החרות?
זה המעט.
תְּחִנַּת יְהוֹנָתָן
קִרְעוּ הַצֹּהַר לַחֲלוֹם
בְּטֶרֶם בּוֹא קְרִיעָה עָלַי
זוֹעֵק לִבִּי, דְּרִישַׁת שָׁלוֹם
יָבְשׁוּ דְּמָעוֹת וְתִקְווֹתַי
שָׁנִים נָקְפוּ כָּךְ יוֹם אֶל יוֹם
וּכְבָר שִׁלַּמְתִּי עַד אֵין גְּבוּל
גַּם בְּרִיאוּתִי עַל סַף גַּרְדּוֹם
וּפְתִיל חַיַּי קָצָר, חָבוּל
נָכוֹן חָטָאתִי, דֵּרָאוֹן
עַד שֶׁהֲפָכוּנִי אַסְקֻפָּה
תּוֹכִי נָגוֹז בַּשִּׁגָּעוֹן
מְאוּם נוֹתַרְתִּי, רַק קְלִפָּה
אַךְ גַּם לְחֵטְא חָמוּר יוֹתֵר
אַחַר הָעֹנֶשׁ - עֵת סְלִיחָה
מָה אֲבַקֵּשׁ, תְּחִנַּת עוֹתֵר
רִבּוֹן עוֹלָם רַק קְצָת זְרִיחָה
הֵן כֹּל חֶפְצִי בְּטֶרֶם קֵץ
לִטְעֹם קֻרְטוֹב, שְׁאֵרִיּוֹת
כְּבֶן תְּמוּתָה לְהֵחָלֵץ
וּלְהַסְפִּיק עוֹד קְצָת לִחְיוֹת.
סבאוהב דודיק
תגיות
פוסטים נוספים
כותרת
תקציר



