top of page

יום חמישי, 22 במרץ 2012

תחינת יהונתן

בימים אלה, מתרוצצת לה במרשתת עצומה הקוראת לשחרורו של יהונתן פולארד. עוד אחת מהדמויות הטרגיות של ההיסטוריה היהודית בת זמננו.


אני לא בטוח במניעים שגרמו לו לעשות את מה שעשה אבל מה שבטוח הוא ששרירות לבם של האמריקאים, מעמידה אותו בשורה אחת עם כל ה""דרייפוסים"" לדורותיהם. לא הרבה ניתן לעשות וחוששני שגם פרס, נשיאנו הדגול, לא יקריב גם הוא את מדליית החרות שאובמה עומד להעניק לו, על מזבח שחרורו של יהונתן.

אז מה אני הדל, אוכל לעשות  למענו בפעמיי חג החרות?

זה המעט.


תְּחִנַּת יְהוֹנָתָן

קִרְעוּ הַצֹּהַר לַחֲלוֹם

בְּטֶרֶם בּוֹא קְרִיעָה עָלַי

זוֹעֵק לִבִּי, דְּרִישַׁת שָׁלוֹם

יָבְשׁוּ דְּמָעוֹת וְתִקְווֹתַי


שָׁנִים נָקְפוּ כָּךְ יוֹם אֶל יוֹם

וּכְבָר שִׁלַּמְתִּי עַד אֵין גְּבוּל

גַּם בְּרִיאוּתִי עַל סַף גַּרְדּוֹם

וּפְתִיל חַיַּי קָצָר, חָבוּל


נָכוֹן חָטָאתִי, דֵּרָאוֹן

עַד שֶׁהֲפָכוּנִי אַסְקֻפָּה

תּוֹכִי נָגוֹז בַּשִּׁגָּעוֹן

מְאוּם נוֹתַרְתִּי, רַק קְלִפָּה


אַךְ גַּם לְחֵטְא חָמוּר יוֹתֵר

אַחַר הָעֹנֶשׁ - עֵת סְלִיחָה

מָה אֲבַקֵּשׁ, תְּחִנַּת עוֹתֵר

רִבּוֹן עוֹלָם רַק קְצָת זְרִיחָה


הֵן כֹּל חֶפְצִי בְּטֶרֶם קֵץ

לִטְעֹם קֻרְטוֹב, שְׁאֵרִיּוֹת

כְּבֶן תְּמוּתָה לְהֵחָלֵץ

וּלְהַסְפִּיק עוֹד קְצָת לִחְיוֹת.


סבאוהב  דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

לידידתי שאינני מכיר

כמו שאתם בודאי זוכרים, יש לי ידידה טובה שאינני מכיר, שקוראים לה נומי. את הגיגיה היא כותבת  ואני פוגש, בבלוגה   -  "הצבע של המחשבות"

דו שיח של חרשים

גם החגים הכי חגיגיים, מסתיימים. השבט אמר את דברו וחזר אל מחוזות חייו.

הסקרנות

הסקרנות בשגרה היא אורגת, באהבה היא עורגת, אם לא נזהרים - היא לפעמים הורגת. ותלוי את מי שואלים! אני למשל, שאלתי את גל, נכדי בן  השמונה, מה זאת סקרנות בעיניו.

bottom of page