בין תפילין לארוסין

שאלתי חבר, מניח ותיק משחר נעוריו, האם הוא מכיר ברכה מיוחדת לאירוסין.

יש פסוק, הוא השיב לי לאחר הרהור קל, הלקוח מספר הושע, שאותו אומרים בזמן הנחת התפילין כאשר כורכים את האצבעות:

"וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה".

הדברים נאמרו כנראה, בהקשר ליחסים שבין עם ישראל לאלוהיו, מוסיף החבר ואומר וכדרכו בקודש מנסה להכניס אותי, בעדינות רבה, לאוהל המצוות שהוא פוקד מדי יום.

וכאן באה הדרשה: למה תארו את היחסים שבין אלוהים לעמו כאירוסין ולא כנישואין ?

והתשובה: הכל בגלל האהבה. זו היוקדת בזמן האירוסין, כמו הלפידים המאירים את השביל המוליך לחופה, שהיא סמל המיסוד והתחלת השגרה.

כך אנחנו מאחלים לארוסה החסודה, שלא ירד מפלס האהבה במהלך חיי הנישואין (השגרה) שלה, אל מתחת ל"קו האירוסין" .

נשמע טוב אבל – האמנם מציאותי ?

וכך ברכתי אותה אני:

עֲטוּר מִצְחוֹ

עֵינַיִךְ יָפוֹת

וְאַתְּ  נִצְחוֹ

כְּטוֹטָפוֹת

כְּרוּכִים יַחְדָּו

בָּאֶצְבָּעוֹת

הַכֹּל נִכְתַּב

כְּמוֹ אוֹת לְאוֹת

יָקוּם יֹאמַר לִפְנֵי כֻּלָּם

"וְאֵרַשְׂתִּיךְ  לִי לְעוֹלָם"

סבאוהב דודיק