יום רביעי, 21 באוקטובר 2009
סיפור אמיתי
הרבה שירים כתבתי על הנכדים או על אימרות השפר והפנינים שיצאו משפתותיהם התמימות. חלקם שמעתי במו אזניי וחלקן קיבלתי באדיבותם הרבה של הוריהם או מזוגתי שתחיה, סבתא חנה.
אחד המצחיקים שבהם ארע בביתנו ביום שבת, שעה שהושלמו ההכנות לקראת מסיבת יום ההולדת של הסבא השני (הטוב) סבא סבי. הנכדים הכינו ברכות בציורים ובכתיבה וגם כמובן גל, שהיה בן שלוש וחצי באותו הזמן.
לפתע הכריז הילד: "יש לי פיפי" ורץ לשרותים לפני שהוא מאבד שליטה על השלפוחית. התמונה והדיאלוג אמיתיים, לא שיניתי אף מילה.
סיפור אמיתי
יֵשׁ לִי פִּיפִּי, גַל אוֹמֵר
וְרָץ לַשֵׁרוּתִים
וְאַבָּא גַיְא שׁוֹמֵר, חוֹשֵׁשׁ
שׁוֹלֵחַ מַבָּטִים
מַחֲזִיק הַיֶלֶד בֻּלְבּוּלוֹ
חָזָק בִּשְׁתֵי יָדָיו
וּמִתְנוֹעֵעַ לַצְדָדִים
מַשְׁתִין עַל הַמַצָב
לִפְנֵי דַקָה צִיֵר צִיוּר
לְסַבָּא מַתָנָה
וְעוֹד הִסְפִּיק לִכְתֹב בְּרָכוֹת
לִפְנֵי הַהַשְׁתָנָה
שׁוֹאֵל אָז גַיְא אֶת הַיַלְדוֹן
לְפֵשֶׁר מַעֲשָׂיו
וְגַם מַתְרֶה בּוֹ שֶׁהוּא לֹא
יַרְטִיב אֶת מִכְנָסָיו
אֲבָל הַיֶלֶד, פִּשְׁפֵּשׁוֹן
אוֹמֵר לוֹ בְּגִילָה
אֲנִי כּוֹתֵב בַּבֻּלְבּוּלוֹן
אֶת סַבָּא בָּאַסְלָה
וְעוֹד מוֹסִיף הוּא בְּחִיוּךְ
לְאַבָּא לְהַגִיד
גָמַרְתִי וְעַכְשָׁו אֶפְשָׁר
אֶת סַבָּא לְהוֹרִיד
מוּסָר הַ שְׂכֵּל עַל סַבָּאִים
רָצוּי לִכְתֹב בִּצְחוֹק
וְלֹא חָשׁוּב עִם מָה כּוֹתְבִים
תָמִיד אֶפְשָׁר לִמְחֹק
סבאוהב דודיק
מילים: דודיק הלפרין
לחן: שלמה גרוניך
תגיות
פוסטים נוספים
כותרת
תקציר



