יום שישי, 11 בספטמבר 2015
שנה טובה
שיר מֶחֱוָה לשירת התקווה
שָׁנָה שֶׁלֹּא נִרְצֶה לִזְכֹּר
כָּזֹאת שֶׁאָסוּר לִשְׁכֹּחַ
שָׁנָה שֶׁל כְּשָׁלִים לְאֵין סְפֹר
וְאָבְדַן הַתִּקְוָה וְהַכּוֹחַ
לִהְיוֹת רַק צוֹדְקִים
נְחוּשִׁים, חֲזָקִים
וְלַשִּׁיר "הֵן אֶפְשָׁר"
עִם חָזוֹן לְמָחָר.
רגע, רגע,
עם כל הכבוד לחרוזים, למשקל וללחן,
התקווה זה בסך הכל שיר ששרים בדרך כלל בסוף ואל תגידו לי
שכל סוף הוא גם התחלה ובכל התחלה יש גם תקווה, כמו בשיר.
אז להיות או לא....
לִהְיוֹת רַק צוֹדְקִים
נְחוּשִׁים, חֲזָקִים
וְלַשִּׁיר "הָרֵעוּת"
חֵרֶף קֹצֶר רְאוּת.
אֲנִי מְסָרֵב לְהַרְכִּין מִשְׁאָלוֹת
לְהוֹרִיד אֶת מָחָר לַחֲצִי הַתֹּרֶן
וּלְאוֹתָם עֲגוּמִים וּגְנוּחֵי הַקּוֹלוֹת
בּוֹאוּ יַחַד נָשִׁיר עַל הַגֹּרֶן
שָׁנָה רָעָה חָלְפָה עָבְרָה
וַאֲנִי אוֹתָהּ אַפְנִימָה
שָׁנָה טוֹבָה, הַקֵּץ לָרַע
שָׁנָה טוֹבָה לָךְ אִמָּא,
שָׁנָה טוֹבָה
שָׁנָה טוֹבָה.
דודיק
"
תגיות