top of page

יום שלישי, 21 באפריל 2009

סבאות חינוכית

אחד היתרונות הבולטים של הסבאות הוא - "המחויבות הגמישה". אתה יכול לבחור את דרגת החופש שלך. אף אחד לא מצפה ממך שתחנך את הנכדים. נהפוך הוא. תשמור, תסיע, תיקח להצגה, תספר סיפור, תשלם, רק אל תתאמץ להיות מחנך במקום ההורים.


אבל לפעמים אתה מאבד שליטה. בדרך כלל רק מסביר למה השבת פניהם רייקם (בגלל שההורים לא מרשים כמובן). אבל לעיתים נדירות אתה זורק איזה תובנה סבאית עתירת נסיון, בלתי מרשימה בעליל ונטולת צפיות, שהרי לא תסכן את החיבוק והנשיקה של המפגש הבא.


מראה הבלון הירוק, שחצה צומת בחוסר זהירות, בעוד אני ממתין במכוניתי לאור ירוק ברמזור, גרם לי להסתבך בשאלה - אמיץ או טפש. התגובות היו נסבלות.


הבלון הירוק (מתוך האלבום "לשוט עם סבא על ענן")

רָאִיתִי בַּלּוֹן

שְׁמַנְמַן וְיָרֹק

נִרְאָה קְצָת עָיֵף

בֶּטַח בָּא מֵרָחוֹק


קִפֵּץ בִּכְבֵדוּת     

עַל הַכְּבִישׁ הַשָּׁחֹר    

עִם רוּחַ גַּבִּית

הִתְעַלֵּם מֵרַמְזוֹר


לֹא הִבִּיט לַיָּמִין

גַּם לַשְּׂמֹאל לֹא פָּזַל

עָבַר בְּאָדֹם

וְהָיָה לוֹ מַזָּל


מֵהַרְבֵּה גַּלְגַּלִּים     

הִתְחַמֵּק בְּלִי לַחְשׁשׁ    

כִּמְעַט רַק כִּמְעַט

הִתְפּוֹצֵץ לוֹ הָרֹאשׁ


וּבַלּוֹן, לֹא חָשׁוּב

אִם הוּא יָרֹק אוֹ סָגֹל,

כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מִתְפּוֹצֵץ

גַּם לֹא עוֹזֵר אָקָמוֹל

וְאִם לֹא יִזָּהֵר -

כִּי הוּא צָרִיךְ וְיָכוֹל

הוּא עָלוּל סְתָם לִסְבֹּל


וּבִכְלָל יֵשׁ כְּלָלִים

שֶׁרָצוּי שֶׁיֵּדַע

לֹא יוֹצְאִים סְתָם לַכְּבִישׁ

בְּלִי הוֹרִים וְקַסְדָּה


לְעַצְמִי כָּךְ חָשַׁבְתִּי

הוּא רָצָה לְהַשְׁוִיץ

שֶׁיִּרְאוּ כָּאן כֻּלָּם

עַד כַּמָּה הוּא אַמִּיץ


וּבַלּוֹן, לֹא חָשׁוּב

אִם הוּא יָרֹק אוֹ סָגֹל,

כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מִתְפּוֹצֵץ

גַּם לֹא עוֹזֵר אָקָמוֹל

וְאִם לֹא יִזָּהֵר -

כִּי הוּא צָרִיךְ וְיָכוֹל

הוּא עָלוּל סְתָם לִסְבֹּל


וּבִקַּשְׁתִּי לוֹמַר

לַבַּלּוֹן הָעִקֵּשׁ

לִפְעָמִים אֵין הֶבְדֵּל

בֵּין אַמִּיץ לְטִפֵּשׁ


הִתְגַּלְגֵּל הַבַּלּוֹן

נֶעֱלַם מֵעֵינַי

לְעוֹלָם לֹא נֵדַע

אִם הָיָה לוֹ כְּדַאי


וּבַלּוֹן, לֹא חָשׁוּב

אִם הוּא יָרֹק אוֹ סָגֹל,

כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מִתְפּוֹצֵץ

גַּם לֹא עוֹזֵר אָקָמוֹל

וְאִם לֹא יִזָּהֵר -

כִּי הוּא צָרִיךְ וְיָכוֹל

הוּא עָלוּל סְתָם לִסְבֹּל


רָאִיתִי בַּלּוֹן

שְׁמַנְמַן וְיָרֹק

נִרְאָה קְצָת עָיֵף

בֶּטַח בָּא מֵרָחוֹק


הִתְגַּלְגֵּל לְאֵי שָׁם

נֶעֱלַם מֵעֵינַי

לְעוֹלָם לֹא אֵדַע

אִם הָיָה לוֹ כְּדַאי.



סבאוהב דודיק



מילים: דודיק הלפרין

לחן: אוהד חיטמן

ביצוע: דרור קרן

עיבוד והפקה מוזיקלית: אמיר לקנר





תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

נכדים בגולה 6

עוד כמה ימים. אני נוסע לבקר את הנכדה ומפנטז כך לעצמי על החוויה הצפויה ומהרהר ב כמה תובנות על החיים ובכלל.

שבוע קסום ונכדים

אחרי שבוע קצר אך מרגש – אני כאן שוב, מתגעגע ודרוך. נסעתי עם סבתא לייצג את המקהלה ביאנאלה חגיגית – שירה, תפילה, וביצוע מיוחד ל"קדיש" עם התזמורת, לזכר מנדל, ההוא עם הסון. אפילו "אלי" שרנו, א-קפלה, בכנסייה. חוויה של שקט, עומק, ומוזיקה – קסם אמיתי.

עוד על סבאות ונכדים ומה שביניהם

בקשר המופלא הזה שבין סבתאים לנכדים, אין כמעט מקום לגורמים נוספים. אבל במציאות, זה לא בדיוק כך וזה לא כל כך נורא שזה לא בדיוק כך.

bottom of page