סבאוהב מארח

כבלוגיסט מתחיל, חשבתי שיהיה זה נחמד לארח בבלוג שלי, סבתאים נוספים שיהיו מוכנים לשתף אותנו בסבאות שלהם. חיפשתי נחשון. סבאשר היה הראשון שהרים את הכפפה ואיזה יופי של פתיחה מהממת. עכשיו כולכם מוזמנים.

כך כתב סבאשר. לא נגעתי, אפילו לא במחמאות :

אני לא דודיק

אין לי את הכשרונות של דודיק

אין לי את הסבלנות של דודיק

אין לי כל כך הרבה נכדים כמו לדודיק

מה שכן, אני שוקל בערך כמו דודיק וגם לי יש אשה יפה וחכמה.

הנכדים שלי עשו לי משהו מוזר, הם העיפו אותי בבעיטה עשרות שנים לאחור, אל השנים בהם התאהבנו.

אני לא יודע איך דודיק, אבל אני התאהבתי המון פעמים אבל שנים ארוכות של אהבה אחת השכיחו ממני את הרטט וההתרגשות של האהבות הראשונות ההן.

אהבה שבה אתה רוצה שהאהוב יסתכל עליך

שיגע בך

שתחבק אותו

שתנשק אותו

שיחייך אליך

שיטלפן אליך

שיתנפל עליך בחיבוק וצווחות שמחה

ככה זה עם הנכדים. אני פשוט התאהבתי שוב, כמו באהבות הראשונות.

אני חולם עליהם

אני מתגעגע

אני מתמוגג

אני מתרגש

אני חושב עליהם

אני מדמיין אותם

אני מטלפן אליהם

אני שואל עליהם

אני מתעניין בכל שטות

אני רוצה לרצות אותם

בקיצור אני שבוי, עבד נרצע, אסקופה הנדרסת,

יש מקומות שבהם קוראים לזה סבא.

אשר שחם