top of page

שבת, 24 בספטמבר 2016

החיים הם רצף בלתי פוסק של

מחשבות

בִּתְחִלַּת הַחַיִּים קְצָת לִפְנֵי

חֲלוֹמוֹת שֶׁל יַלְדוֹת מִתְגַּשְּׁמִים

לֹא חוֹשְׁבִים מָה עָלוּל רַק מִפְּנֵי

שֶׁהַכֹּל עוֹד נִרְאָה לִי תָּמִים


כְּשֶׁאֲנִי מְשַׂחֶקֶת

בֵּין אָסוּר לְמוֹתָר

מֵעַצְמִי מִתְרַחֶקֶת

לִפְעָמִים כְּשֶׁאֶפְשָׁר


קְצָת מוֹתַחַת גְּבוּלוֹת, לֹא מִדַּי

מְנַסָּה לְרַצּוֹת כְּשֶׁצָּרִיךְ

מַפְרִידָה בֵּין תְּשׁוּקוֹת לַכְּדַאי

אַךְ נִזְהֶרֶת מִבִּלְתִּי הָפִיךְ


כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת הַרְבֵּה

וְעָלֶיךָ

וְעַל מָה שֶׁלִּפְנֵי

וְגַם אַחֲרֶיךָ

מַחְשָׁבוֹת בְּעִקָּר לַבָּאוֹת

מָה שֶׁזָּמִין

וְאֵיךְ שֶׁדַּוְקָא לַטּוֹבוֹת

קַל יוֹתֵר לְהַאֲמִין


הַחַיִּים לֹא עוֹצְרִים, נִמְשָׁכִים

כְּבָר צָבַרְתִּי רֵעוּת וְחוֹבוֹת

וַאֲנִי לֹא לְבַד בַּדְּרָכִים

מְחַפֶּשֶׂת עֲדַיִן תְּשׁוּבוֹת


בֵּין פְּשָׁרוֹת כָּךְ נִשְׁחֶקֶת

לֹא הַכֹּל לִי בָּרוּר

בּוֹחֶנֶת בּוֹדֶקֶת

אִם הַכֹּל זֶה הִמּוּר

נִסָּיוֹן יֵשׁ גַּם יֵשׁ, לֹא מְעַט

גַּם רָצוֹן לַחַוּוֹת עוֹד יוֹתֵר

מוֹקִירָה נִפְלְאוֹת הַלְאַט


וְיוֹדַעַת מָתַי לְוַתֵּר

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת הַרְבֵּה

וְעָלֶיךָ

וְעַל מָה שֶׁלִּפְנֵי

וְגַם אַחֲרֶיךָ


מַחְשָׁבוֹת לֶעָבָר, לַבָּאוֹת

מָה שֶׁזָּמִין

וְאֵיךְ שֶׁדַּוְקָא לָרָעוֹת

קַל יוֹתֵר לְהַאֲמִין

הַחַיִּים הֵם כְּמוֹ רֵאָיוֹן


שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת לְמַכְבִּיר

בֵּין רֶגֶשׁ לְבֵין הִגָּיוֹן

לֹא הַכֹּל נִתָּן לְהַסְבִּיר

כָּךְ הָיִיתִי פּוֹסַעַת

בֵּין אָסוּר לְמֻתָּר

כְּבָר טָעַמְתִּי לָדַעַת

גַּם מָה מְיֻתָּר


וַאֲנִי עוֹד נוֹשֶׁמֶת כֻּלִּי

אֶת מָה שֶׁנּוֹתָר, בְּסִפּוּק

מַשְׁלִימָה שֶׁהָרֹב בִּגְלָלִי

בְּחִיּוּךְ וְשׁוֹלַחַת חִבּוּק


כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת הַרְבֵּה

וְעָלֶיךָ

עַל כָּל מָה שֶׁלִּפְנֵי

וְגַם בִּלְעָדֶיךָ

לֶעָבָר וּקְצָת לַבָּאוֹת

מָה שֶׁזָּמִין

וְאֵיךְ לְטוֹבוֹת גַּם רָעוֹת

עוֹד אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין.


דודיק


תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

מונובלוג

שלום אני אומר לו, חזרתי. אני עוד לא בדיוק יודע מאיפה, אבל הנה אני, מקליד שוב את הגיגיי, מתוך ידיעה מפוכחת וברורה שהם לא ממש "בשורה לאומה" אבל יש גרועים מהם.

אופטימיות זעירה זהירה

מחדל הכבאות בישראל צבע את הכרמל בשחור ואפור. כתמים של חרפה, בהר שהיה ""ירוק כל עונות השנה"".

מה זאת אהבה

ארוחת ליל שבת הסתיימה. השבט אמר את דברו ויצא חזרה לאוהליו הפזורים בארץ הקודש, כשהוא מותיר אחריו חמישה דרדקים למישמורת אצל זיקני השבט.

bottom of page