פתאום לבד

רעייתי היקרה נסעה עם חברה לטיול בסין. מרגע שהחליטה לנסוע, היא דואגת כיצד אסתדר לבד. הכל נקי מכובס ומגוהץ. סוף סוף אני יודע היכן החוזים, הביטוחים, המפתחות והקודים השונים. הוכנו דפי משימות לפי ימים, נכדים ומצב פני האומה.

חודש ימים הייתי צמוד אליה, עוקב בדריכות ורוב קשב אחר פעילותה השגרתית. מדי פעם הייתה עוצרת ושואלת אותי ""נו, מה עושים עכשיו"". יומיים לפני שנסעה, עשתה לי בוחן פתע. כמובן שנכשלתי, איך לעזאזל אפשר לזכור כל כך הרבה דברים. לכל הילדים ניתנו הוראות למצבי חרום, תוך הדגשה שעלייהם להסתדר בעצמם, כי עלי אי אפשר לסמוך.

עברו כבר עשרה ימים. על תחושותיי ומחשבותיי תוכלו לעמוד במילים הבאות:

פתאום לבד

פִּתְאוֹם נִשְׁאַרְתִּי לְבַד

עִם אַלְפֵי מְשִׂימוֹת

וְחֻלְשׁוֹת

פִּתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי נַוָּד

בֵּין דַּפֵּי רְשִׁימוֹת

וּתְחוּשׁוֹת

וְאֵין לְמִי לְסַפֵּר

וְאֵין עַל מַה לְקַטֵּר

אֲנִי לֹא מוֹצֵא סִבּוֹת לָרִיב

אֲנִי לֹא נֶאֱשַׁם וְגַם לֹא מַקְרִיב

נִקְשָׁרוֹת דִּמְעוֹתַי עַל תּוּגָה וּמִטְפַּחַת

אַךְ צָרִיךְ לְהוֹדוֹת - יֵשׁ גַּם נַחַת

בְּחֵרוּת הָעִתּוּי

בְּקַלּוּת הַבִּטּוּי

בִּשְׁבִירַת מֻסְכָּמוֹת

בְּהֶכְשֵׁר גַּחֲמוֹת

וַהֲכִי וְיוֹתֵר מֵהַכֹּל

לְהַכְרִיז וַאֲפִלּוּ בְּלִי קוֹל

שֶׁאֵין מִישֶׁהוּ

שֶׁאֲנִי אוֹהֵב יוֹתֵר

וְאֵין בָּךְ מַשֶּׁהוּ

שֶׁאֶרְצֶה אַחֵר

לִישֹׁן הָלַכְתִּי לְבַד

בְּמִטָּה מַדִיפַת

קֹר יָצוּעַ

מְקוֹמֵם אֶת הַחֹם שֶׁאָבַד

וְרֹתֶם גַּם אַנְחַת

גַּעְגּוּעַ

וְאֵין עִם מִי לְדַבֵּר

וְאֵין אַחֲרֵי מִי לְסַדֵּר

הַזְּמַן עוֹבֵר כְּמוֹ בְּיוֹם תַּעֲנִית

הַחַיִּים הוֹפְכִים לְבִצָּה טוֹבְעָנִית

וְכֻלָּם מַזְמִינִים, דּוֹחֲקִים בִּי לָקַחַת

אַךְ צָרִיךְ לְהוֹדוֹת - יֵשׁ גַּם נַחַת

הָאַסְלָה רַק שֶׁלִּי

לֹא הַכֹּל כָּאן שְׁלִילִי

אֵין חוֹבָה לְהַסְפִּיק

לֹא צָרִיךְ לְהַצְדִּיק

וַהֲכִי וְיוֹתֵר מֵהַכֹּל

לְהַכְרִיז וַאֲפִלּוּ בְּלִי קוֹל

שֶׁאֵין מִישֶׁהוּ

שֶׁאֲנִי אוֹהֵב יוֹתֵר

וְאֵין בָּךְ מַשֶּׁהוּ

שֶׁאֶרְצֶה אַחֵר

סבאוהב דודיק