יום רביעי, 14 באוקטובר 2009
נומי לשבת
בין נכדים לשגרה אני פוגש ידידים שמפרים. לפעמים אני לוקח את מה שנותנים, למחוזות רחוקים ומשונים. גם הפעם זאת נומי שבבלוגה מצאתי את השורות האלה:
"לעתים החשיכה מאפרת
ומאפשרת
להחליק את קמטי האור."
והוספתי צבעים ומחשבות משלי.
מסך ומסכה
לְעִתִּים חָשְׁכָה מְאַפֶּרֶת
וְהִיא כְּמוֹ מַסֵּכָה מְאַפְשֶׁרֶת
לְהַחְלִיק קִמְטֵי אוֹר
לְהַסְתִּיר כִּתְמֵי שְׁחוֹר
לִהְיוֹת אֲמִתִּית וְאַחֶרֶת
לְעִתִּים הוּא רוֹצֶה רַק לִבְרֹחַ
לְהוֹרִיד הַמָּסָךְ וְלִשְׁכֹּחַ
לְהַרְגִּישׁ לֹא-מֻרְגָּשׁ
לֹא לִהְיוֹת מְרֻגָּשׁ
וְלָלֶכֶת לִישֹׁן, לִצְבֹּר כּוֹחַ
וְאַחֲרֵי חֲשֵׁכָה שֶׁסּוֹגֶרֶת
מִבְּדִידוּת מַסֵּכָה מְשַׁחְרֶרֶת
יִפְגְּשׁוּ פְּנֵי הָאוֹר
אֵת לֹא-מֻרְגָּשׁ שֶׁיַּחְזֹר
וְיִהְיוּ לְאֶחָד, אֵין אַחֶרֶת
לְעִתִּים אַהֲבָה מְעַוֶּרֶת
וּמְיַפָּה מְצִיאוּת מְשַׁקֶּרֶת
מַשְׁכִּיחָה כָּל כְּאֵב
מְאִיצָה קִצְבֵי לֵב
וּבֵין חֹשֶׁךְ לְאוֹר מְגַשֶּׁרֶת
לְעִתִּים הִיא רוֹצָה רַק לִשְׁכֹּחַ
לְהָרִים הַמָּסָךְ וְלִבְרֹחַ
לִהְיוֹת אַלְמוֹנִית
אֲפֹרָה חַדְגּוֹנִית
וּבַבֹּקֶר לָקוּם וְלִסְלֹחַ
וְאַחֲרֵי מְצִיאוּת שֶׁסּוֹגֶרֶת
מִבְּדִידוּת אַהֲבָה מְשַׁחְרֶרֶת
יִפָּגְשׁוּ הַכְּאֵב
עִם הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב
וְיִהְיוּ לְאֶחָד אֵין אַחֶרֶת
סבאוהב דודיק
מילים : דודיק הלפרין
לחן: יוני רכטר
תגיות
פוסטים נוספים
כותרת
תקציר



