top of page

יום חמישי, 2 בנובמבר 2017

כל חיי אני משליך את יהבי

ברכת המשאלות

הַחַיִּים הֵם בְּרֵכַת מִשְׁאָלוֹת עֲנָקִית

וַאֲנַחְנוּ זוֹרְקִים בָּהּ שִׁבְרֵי חֲלוֹמוֹת

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵף רִגְעֵי פָּז לְמַרְאִית

וְיֵשׁ מִי שֶׁגּוֹרֵף עוֹלָמוֹת


לִפְעָמִים הֵם קָזִינוֹ קוֹרֵץ הַבְטָחוֹת

אַךְ לָרֹב הֵם שִׁגְרַת סֵדֶר יוֹם וְהֶרְגֵּל

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ שְׁלַל צְבָעִים לְפָחוֹת

לֹא לִמְדֹּד אֶת חַיַּי בְּסַרְגֵּל


לֹא הֶבֶל הָרֵיְטִינְג

רַק קֶסֶם הַחֵן

לוֹעֵג לוֹ לְפַעַר

מַכְרִיז יִתָּכֵן


הִשְׁלַכְתִּי הַרְבֵּה רִגְעֵי בֹּסֶר לַשָּׁוְא

אַךְ הָיוּ לֹא מְעַט פִּסּוֹת נַחַת בְּשֵׁלוֹת

וַאֲנִי בְּשִׁלְהֵי, כְּבָר רָגוּעַ עַכְשָׁו

וּבוֹחֵר בִּקְפִידָה מִשְׁאָלוֹת


לֹא הֶבֶל הָרֵיְטִינְג

רַק קֶסֶם הַחֵן

צוֹחֵק לוֹ לַפַּעַר

יוֹדְעִים - יִתָּכֵן


אָז בּוֹאוֹ נֵשֵׁב בְּשׁוּלֵי הַבְּרֵכָה

עוֹד נַשְׁלִיךְ לְעִתִּים, נְעַגֵּל אֲדָווֹת

וְנוֹדֶה שֶׁחַיֵּינוּ הָיוּ הַצְלָחָה

כִּי הָיוּ בָּם הַרְבֵּה אֲהָבוֹת


לֹא הֶבֶל הָרֵיְטִינְג

רַק קֶסֶם הַחֵן

נַשְׁלִים עִם הַפַּעַר

רוֹצִים – יִתָּכֵן.


דודיק


תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

הגעתי ל-120 אז מה עכשיו?

אכן כן, בלוג יקר וסובלני, קצת קשה להאמין אבל הגעתי ל - 120 רשומות. מה כבר היה לי לכתוב כל כך הרבה.

פיסות הזמן

ביקשתי לספר על פיסות הזמן מהן מורכב פזל חיי ולא סתם פיסות. הפעם בחרתי להדגיש את רגעי הנחת ושעות העדנה, שאנחנו נוטים לשכוח, בעיקר כשקשה לנו.

אין אלוהים?

כשאתה אומר על מישהו שאין לו אלוהים, אתה מתכוון, בדרך כלל, שהנדון לקח לעצמו מנת יתר של חרות לשונית או חלילה התנהגותית. אלוהים מסמן אצל רוב האנשים את ""הנורמות המקובלות"" – ביטוי אומלל בפני עצמו, נוטף גבהות לב והתנשאות, שיש בו גם עניין של גיאוגרפיה וגיל.

bottom of page