משבר גיל המעבר

מאיה, נכדתי החמודה בת השש, ביקשה ממני לבוא אל הגן שלה - גן פקן. "זאת הפעם האחרונה שאתה יכול לבקר אותי בגן" היא אמרה, "בשנה הבאה אני כבר הולכת לכיתה אלף, אבל סבא" היא הוסיפה "הפעם זה שיר, לא סיפור"!

לשכבת "אגוזי המלך" כבר הקראתי סיפורים בעבר והתחלתי לחשוב איזה שירים מתאימים למפגש האחרון.

שבוע לאחר מכן קיבלתי את התשובה - ממאיה כמובן. חמוצת פנים וזועפת, היא יצאה מחדר המשחקים. "מאיה מה קרה"? שאלה אמא הדס את הראש המכונס בין הכתפיים. "זה לא הציור שרוני חטפה לי" היא ענתה לה,"זה הגיל".

בתור סבא מדופלם עם הרבה נסיון וגיל, שאלתי אותה מה הבעיה איתו, תוך שאני מתאפק לא לפרוץ בצחוק שעלול לקטוע את הרב שיח המרגש. "אני לא רוצה ללכת לבית ספר - אני רוצה לחזור לגן הכפר" הייתה התשובה המוחצת. כמובן שאמרתי לה שגם אני רוצה לחזור לגן טובה וזה בלתי אפשרי לצערי, אבל לא עשה רושם שהצלחתי לרצות את מחשבות הצער והיגון שחלפו בראשה של הנכדה שעוברת זה עתה את משבר גיל המעבר הראשון שלה.

כמה ימים לאחר מכן, נסעה מאיה יחד עם חבריה, אגוזי המלכים מגן פקן, לביקור הכנה בבית הספר ולמיפגש עם המורים וילדי כיתה אלף. תוצאות הביקור היו אמירה נחרצת על רצונה העז לעשות כבר שעורים.

ואם זה לא שיר - אז אני....

סבא בא לגן

מה שלומכם גן פקן

אגוזים חמודים

זה אני כאן הסבא של מאיה

לפעמים מצחיקן

שאוהב ילדים

ושמח להיות בחבריא

אז ודאי תשאלו

אגוזי המלכים

למה באת אלינו בכלל

ותשובה תקבלו

כי אתם מלאכים

וגם מאיה רצתה אז בגלל

נו אז מה תגידו חבריא

זה שווה כך לבוא בגלל מאיה?

היא בקשה שאבוא אל הגן

כמובן שהסכמתי ישר

כדי שיחד נעשה בלגן

וסיפור לספר גם אפשר

אבל מאיה , באופן ישיר

כך אמרה לי - כאילו ביקשה

שהפעם יותר טוב זה שיר

השתכנעתי כי היא התעקשה

נו אז מה תגידו חבריא

איך אפשר לסרב לה למאיה?

אז לקחתי לי עט ונייר

והתחלתי לכתוב סתם מילים

על חגים ועל חודש אייר

ויצא לי רק סתם בלבולים

ולפתע ראיתי אותה

עם פנים עצובות, בלי דמעות

וחשבתי - בגלל אחותה

כי תמיד אחיות מפריעות

נו אז מה תגידו חבריא

התדעו מה קרה לה למאיה ?

לא זאת לא אחותה הסיבה

זה הגיל וקשה לה נורא

גם לקראת כבר עושים מסיבה

עוד מעט נפגשים עם מורה

אבל היא - היא עוד לא מוכנה

לא יעזור אם נתקע בשופר

היא תעשה להורים הפגנה

עם השלט : רוצה גן הכפר

נו אז מה תגידו חבריא

איך אפשר להסביר לה למאיה?

ואז סבא – אני – כרגיל

לכבודה פה מוריד את הכובע

ואומר : גם אצלי זה הגיל

ואשמח לחזור לגן טובה

אך בינינו, יודעים זאת כולם

אי אפשר ככה סתם לחזור

כי הרי זו דרכו של עולם

גם קוסם לא יוכל לעזור

נו אז מה תגידו חבריא

איך אפשר לעזור לה למאיה?

כך חלפו הימים עם חיוך

והגיעה שמועה אל הגן

שנוסעים לבקר בית חינוך

בדיוק כמו טיול מאורגן

כך סיפרה לנו מאיה בגיל

והוסיפה : ""היה שם נחמד

לא נורא, אסתדר עם הגיל

ויהיה לי גם כיף כשנלמד.

בבית ספר עשינו סיור

ואפילו ראינו מורים

ואני כך אכתוב על ציור:

כבר רוצה לעשות שעורים"

נו אז מה תגידו חבריא

גם אתם כבר שמחים כמו שמאיה?

ואתם אגוזיי

אין בינינו סודות

תענו לי כמו מאיה – ישיר

שמתם לב? אז ודאי

מוכנים להודות

שהיה גם סיפור וגם שיר!

וכולכם נפלאים, כן חבריא

איזה כיף לי איתכם ועם מאיה.

סבאוהב דודיק