top of page

יום שני, 4 ביולי 2011

מה שבע?-ארבע!

ככה זה התחיל:

הי דודיק

לא בשביל שיר, סתם בשביל נחת...


היום בבוקר אורי שיחקה במשחק דמיוני, הכינה בכאילו סלט ואמרה לי- ״אמא בואי תטעמי את תמותי על זה, אבל אמא לא תמותי לא חיה אלא תמותי- שתאמרי וואו זה מעולה״


ביום שבת סיפרה לי על רועי, ילד מהגן שלה : ״ אמא רועי אמר אני יושן ולא אומרים ככה, אומרים אני ישן״

מחר אכתוב עוד

שיהיה לילה טוב

הכלה המנשקת


נשלח מה-iPhone שלי


כמובן שהבנתי את הרמז.

אתמול חגגנו את יום הולדתה הרביעי של נכדתנו השביעית, אורי, שנולדה ביום שבת ה-7.7.07 בשעה שש. (שעון קיץ) בטח שכתבתי.


היום חוגגים לאורי ארבע

כי ככה זה תמיד בטבע

יום הולדת חשוב אני נשבע

למרות שהרוב אצלה שבע

ואם תשאלו את שני ההורים

התרצו להשמיע כאן מסר

הם בטח יגידו, זה לא מספרים

האורי שלנו היא עשר.


קחו למשל הגיג שגרתי

שאמא לירון לי שולחת

לא בשביל שיר, אמרה כלתי

סתם שתהיה לך נחת

אורי שחקה במשחק דמיוני

הכינה סלט בכאילו

הזמינה את אמא לטריפ בדיוני

לבוא ולטעום קצת אפילו

"תבואי כדאי לך – תמותי על זה

אבל לא תמותי לא חיה

את תמותי פשוט כי זה מעולה"

והשאר יסופר לחבריא.


ועוד היא ספרה על רועי מהגן

שאמר לה שהוא כבר יושן

אבל זאת טעות היא אמרה במופגן

כי צריך להגיד כבר ישן.


אכן הילדה זיכרונית עד אימה

מדייקת תמיד בכל פרט

את כל סביבתה תמיד מדהימה

והכל במוחה טוב נחרת

וכשהיא מבקשת דבר מה לעצמה

לא יעמוד בפניה דבר

מתעקשת בלי קץ ותמיד בעצמה

ואין איש שעליה יגבר

רק אולי אחותה שעושה לה פרצוף

משכנעת אותה לוותר

ותמיד זה נגמר בנשיקה וליטוף

היא עם נטע תמיד תסתדר.


ויש גם סיפור עם סבתא שלה

שתמות לפניה, בגלל

שהיא קודם נולדה וממש בשלה

ויותר מבוגרת בכלל

אבל אל דאגה כי למרות

שיטמינו אותה בעפר

היא תזכור אותה בטח דורות

כי הרי היא סבתא צ'ופר

היא לוקחת אותה מהגן

ונוסעת אתה ל - so good  

והכל מסודר מאורגן

אצל סבתא תמיד זה - be good


נכון יש גם סבא - איתו זה פשוט

מספרים לו דברים וזה טוב

הגיגים של חכמה לפעמים גם טיפשות

העיקר שאותם הוא יכתוב.


סבאוהב דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

פסנתר מעופף

הבית, או כפי שנוהגים לעיתים לכנותו "הקן המשפחתי" , משמש בנאמנות כאכסניה לדייריו הקבועים – סבא וסבתא וגם מאיר פנים לאורחים המתקבצים ובאים בשעריו מדי פעם. לפעמים, לאחר שכל ה"ארעיים" עפים לקן הפרטי שלהם, אנחנו - סבתא חנה ואני, יושבים מותשים, נאנחים אנחת רווחה ספוגת נחת ומתבוננים בחורבן שהותירו אחריהם הוונדלים.

בשבילי רק מים בבקשה

תה קפה ומים. אבא אמר איזה יום יפיפה בואו ניסע ונמצא בית- קפה נשב בו כולנו נאכל ונשתה קפה עם עוגה ואפילו כוס תה. אספי מודאג הוא צמא ונכלם, תה וקפה לא ישתה לעולם.

סבתאות טיפולית

רבות דובר ונכתב על יחסי נכדים - סבתא וסבא. כיצד ולמה הם נוצרים ומידת השפעתם על הצדדים הנוגעים בדבר.

bottom of page