top of page

יום שלישי, 22 בספטמבר 2009

לנועה יום הולדת

קצת באיחור אבל בהרכב מלא, התכנס השבט כולו לחגוג לנועה יום הולדת. הנכדה השלישית שלנו בת שבע ויום ההולדת שלה, כפי שתראו בהמשך , חל בתאריך מיוחד ובלתי נשכח.


מה שבע ?

מה כמה ?

לנועה נכתוב מקאמה.


ימי הולדת מי יספור

כבר סבא מתבלבל

כי בגילו קשה לזכור

נישאר, להתפלל


אפשר את סבתא כמובן

לשאול בשעת חרום

היא מתמצאת בבלגן

אצלה הכל רשום


ימי הולדת, חג וגיל

ושאר מאורעות

בכיף לסבא הסניל

שמחה היא להראות


אבל הפעם זה הזמן

כך סבא מתגאה

הוא לא צריך את היומן

לסבתא הוא יראה


שיש נכדה אחת שלו

שהיא עניין אחר

שתתפלץ ולא ולא

הפעם הוא זוכר


זה רק בגלל ספור קטן

נזכור לעולמים

אותו היום, שליחי שטן

הפילו תאומים


ספטמבר זה בחודשים

אילבן זה היום

ארצות הברית על הקרשים

ונועה - רק חלום


לקח שנה מיום קדושים

נולדה נכדה קסומה

ובמנהטן אנשים

זוכרים את האימה


אבל אנחנו סבתאים

חובקים נכדה שלישית

שהיא בכורת צאצאים

לדוסק ועמית


זכרתי, יופי, סבא טוב

אז מה עושים עכשיו

הו זה ברור, צריך לכתוב

על זו נכדת הסתיו


שחברותית היא נחמדה

רוקדת בקלילות

ומתלבשת מקפידה

אוהבת רכילות


ועל ליבי תמיד חקוק,

תדעו שזה אפשר,

כשהיא נותנת לי חיבוק

אני כה מאושר !


מה שבע ?!

מה כמה ?!

לנועה כתבתי מקאמה.


סבאוהב דודיק

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

שני פופיקים

שני פופיקים. זהו ספור קצת מוזר קצת מצחיק אבל לא מסוכן ובכלל לא מזיק שמתחיל כמובן זה ברור מאליו בדיוק כשהן נרדמות על הגב. אך בטרם נתחיל עוד נוסיף בפשטות שגם אם תחשבו שהוא הבל ושטות אז רצוי שתדעו ונאמר זאת מראש הסיפור מתרחש אצל סבא בראש.

פסנתר מעופף

הבית, או כפי שנוהגים לעיתים לכנותו "הקן המשפחתי" , משמש בנאמנות כאכסניה לדייריו הקבועים – סבא וסבתא וגם מאיר פנים לאורחים המתקבצים ובאים בשעריו מדי פעם. לפעמים, לאחר שכל ה"ארעיים" עפים לקן הפרטי שלהם, אנחנו - סבתא חנה ואני, יושבים מותשים, נאנחים אנחת רווחה ספוגת נחת ומתבוננים בחורבן שהותירו אחריהם הוונדלים.

השמח בחלקו

כדרכם של כול הסבאים בעולם, כך גם אני, משוכנע שאין כמוני מנוסה וחכם- חוץ מסבתא כמובן. השאלה היא, איך דואגים שגם האחרים ידעו את זה.

bottom of page