יום רביעי, 23 בנובמבר 2011
לפחות נגיעה
ההסתפקות במועט, כשהיא נעשית מתוך בחירה, כדרך חיים, רק מעלות טובות לה.
חזל""נו קראו לה צניעות והרבו לשבח אותה. וגם החכם באדם אמר על יה:
טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה-בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵירִיב.
אבל כשהיא נכפית עלינו – בטלים יתרונותיה בשישים . עוני, דלות, רעב ובדידות, גשמיים ורוחניים כאחד, כשהם אילוץ או סתם חוסר מזל, דוחקים את האושר והשלווה שלנו לפינות הכי אפלות של החיים.
ואיך זה באהבה? נפתלות דרכיה ונפלאות - תרתי משמע. האם עוצמתה והציפיות שלנו ממנה גם הן עניין של בחירה? אני לא ממש בטוח, אבל אם כבר מימשנו את זכות הבחירה, עלינו לזכור שבכך קבענו גם את עוצמת האכזבה, אם חלילה תגיע.
על אחת שכזאת ובעקבותיה אכזבה וההסתפקות במועט שבעקבותיה.
לפחו ת נגיעה
הַדַּקּוֹת שֶׁנָּקְפוּ לְשָׁעוֹת
לֹא עָצְרוּ אַף לְהֶרֶף
צִפִּיּוֹת שֶׁהָפְכוּ לִדְמָעוֹת
לֹא עָזְרוּ לָךְ גַּם חֵרֶף
אַהֲבָה לְלֹא גְּבוּל
נְתִינָה לְלֹא גְּמוּל
שִׁכָּרוֹן שֶׁל חוּשִׁים וּמַשְׁקֶה
שֶׁרִכְּכוּ, אַךְ הַכֹּל מְדַכֵּא
כִּי אֲפִלּוּ מָחָר
כְּבָר אֵין בּוֹ שָׂכַר



