top of page

יום חמישי, 20 באוקטובר 2016

אני מזמין את כל אהוביי האושפיזין לסוכת שלומי האופטימית לשיר יחד

שיר סתווי

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת הָמוֹן עֲנָנִים

מִקְּצֵה הַסְּתָו אֵלֵי אֹפֶק

רוֹמֶזֶת הִיא לָנוּ בִּשְׂפַת סִימָנִים

וּבוֹחֶנֶת אוֹתָנוּ, גַּם דּוֹפֵק


לִרְאוֹת אִם נוֹתְרוּ עוֹד כִּתְרֵי רִמּוֹנִים

וְאוּלַי עוֹלֵלוֹת מֵהַכֶּרֶם

אִם הַטַּף עוֹד שָׂרִים בַּסֻּכּוֹת הִמְנוֹנִים

לַשָּׁלוֹם שֶׁיָּבוֹא אַךְ עוֹד טֶרֶם


וַאֲנִי זָקוּף וּפוֹרֵחַ

אָשִׁיב כְּמִנְהַג חֲצָבִים

אַל תִּשְׁכַּח שֶׁאַתָּה רַק אוֹרֵחַ

עוֹד יִהְיוּ כָּאן בְּשֶׁפַע סְתָוִים

הָעֶרֶב יוֹרֵד, מִשְׁתַּנִּים הַגְּוָנִים

לְתוּגָה שֶׁאַף פַּעַם לֹא דַּי לָהּ


צִפּוֹרִים שֶׁעָפוֹת לְאִטָּן בְּמִבְנִים

נוֹחֲתוֹת כְּבָר לִישֹׁן אֶת הַלַּיְלָה

עִם יָרֵחַ מָלֵא שֶׁמֵּאִיר כָּךְ פָּנִים

עַד מַחְוִיר לוֹ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם

וּמֵעִיר צִפּוֹרִים לְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים

וְלִפְרֹשׂ שׁוּב דָּרוֹמָה כְּנָפַיִם


וַאֲנִי זָקוּף וּפוֹרֵחַ

מְחַיֵּךְ כְּמִנְהַג חֲצָבִים

וְלֹא עָף לְאֵי שָׁם, לֹא בּוֹרֵחַ

עוֹד יִהְיוּ כָּאן בְּשֶׁפַע סְתָוִים

עֵצִים בַּשַּׁלֶּכֶת, פֵּרוֹת אַחֲרוֹנִים

וְשֶׁמֶשׁ קָרָה מְלַטֶּפֶת


הַסְּתָו עוֹד יָשׁוּב אַךְ לֹא הַשָּׁנִים

עִם הָרוּחַ, וְהִיא כְּבָר חוֹרֶפֶת

אַךְ אֲנִי עוֹד זָקוּף וּפוֹרֵחַ

וּמַמְשִׁיךְ כְּמִנְהַג חֲצָבִים

קְצָת עָצוּב אֲבָל לֹא שׁוֹכֵחַ

שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ כָּאן סְתָוִים.


דודיק

"

תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

הגעתי ל-120 אז מה עכשיו?

אכן כן, בלוג יקר וסובלני, קצת קשה להאמין אבל הגעתי ל - 120 רשומות. מה כבר היה לי לכתוב כל כך הרבה.

שלג צהוב

בחצר שמאחורי הבית, קרוב מאד למרפסת הנכדים שלנו, צומח לתפארה עץ גבוה שעונה לשם "שלטית מקומטת". ואם אתם באמת רוצים שהוא יתיחס אליכם, רצוי שתקראו לו "פלטופורום".

מסוכסך עם עצמי

מטוטלת חיינו נעה מצד לצד בין שדות האושר הניצחי לבין מחוזות הצער והבכי. כל אחד והקצב שלו.

bottom of page