יום שני, 22 בנובמבר 2010
על קנקנים וקנוקנות
ובנימה אופטימית זו, עת הקיץ מסרב להתחרפן והחורף חורפ, אני מתבסם משיפעת הקנקנים שמלאו מענבי כרם חיי.
מיין המשומר - ילדיי, עד תירוש נכ דיי, אני נאחז באושרי באלף קנוקנות של אהבה.
איזה כיף זה שכל יום מחדש אני מגלה, עד כמה הבציר מעולה.
כרם חיי
בְּכֶרֶם חַיַּי צָמְחוּ אֶשְׁכּוֹלוֹת
גְּדֵרוֹת לֹא הָיוּ אַךְ הָיוּ שְׁאֵלוֹת
אַתְּ הָיִית סָמוֹכַת זְמוֹרוֹתָיו הַטּוֹבוֹת
וּבָצַרְתְּ עֲנָבָיו וְהָיוּ לְךָ תְּשׁוּבוֹת
בְּהֶמְיַת קַנְקַנִּים יִקְבִּי הִתְמַלֵּא
וְכֻלָּם כְּבָר יוֹדְעִים - הַבָּצִיר מְעֻלֶּה
בַּכֶּרֶם שָׁקֵט, שָׁכְחוּ מְחוֹלוֹת
עַל שָׂרִיגֵי הַגְּפָנִים עוֹד תְּלוּיוֹת עוֹלֵלוֹת
וְנוֹתַרְתְּ בּוֹ גַּם אַתְּ עִם עֵינַיִךְ הַטּוֹבוֹת
שֶׁנָּסְכוּ אַהֲבָה בְּאוֹתָן הַתְּשׁוּבוֹת
וְהַיֶּקֶב שָׁקַק, קַנְקַנִּים הִתְמַלֵּא
וְכֻלָּם כְּבָר יוֹדְעִים - הַבָּצִיר מְעֻלֶּה
הַכֶּרֶם זָקָן, גְּפָנָיו מְעֻצִּים
וַאֲנַחְנוּ לַמְרוֹת - מְחַיְּכִים, מְרֻצִּים,
מַבִּיטִים בְּסִפּוּק בַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת
וְיוֹדְעִים לְהַגִּיד -זֶה בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבוֹת
וְהַיֶּקֶב שֶׁלָּנוּ עֲדַיִן מָלֵא
בְּשִׁפְעַת קַנְקַנִּים מִבָּצִיר מְעֻלֶּה.
סבאוהב דודיק
תגיות
פוסטים נוספים
כותרת
תקציר



