בין רומו לאישי

לא, אני לא אהיה שם כדי לזעוק בקצב ההמון את הזעקה הנכונה. וגם אם דבק בה שמץ של רחש פוליטי, עדיין היא אמיתית ובאה מהמקומות הנכונים. הגוף לא אבל ליבי עם אותם שנותנים וחושבים שאין בושה בציפיות לקבל גם תמורה הוגנת ואם אפשר אז גם קצת הערכה ופרגון.

הפעם הזאת יהיה בלוגי הצנוע לכותל דמעותיי. בנפש חפצה ודואגת אני מטמין את שירי באחד מאותם חריצים שחרצו בו ידיי הזמן והשכחה, שאוחזות דרך קבע באזמליי האטימות והבצע.

בין רומו לאישי

שׁוּב כּוֹתֵב מִלּוֹתַי בְּחֶתֶף

הֲגִיגִים שֶׁעוֹלִים בְּרֹאשִׁי

הֵם קוֹלְחִים מֵעֵטִי בְּשֶׁטֶף

וְנָעִים בֵּין רוּמוֹ לְאִישִׁי

רְגָשׁוֹת מֵאֵי שָׁם, חֲוָיוֹת

עַכְשָׁוִים שֶׁהָיוּ לְאֶתְמוֹל

עֲתִידִים שֶׁל מָחָר, צִפִּיּוֹת

אֲדָווֹת שֶׁהָפְכוּ לְנַחְשׁוֹל.

אֹהָלִים שֶׁל תִּקְוָה

וּכְרָזוֹת שֶׁל יֵאוּשׁ

עַל חֶבְרָה שֶׁרָקְבָה

וְהִפְסִיקָה לָחוּשׁ

מִצְּעָדִים, עֲצָרוֹת

עַגְלוּלִים שֶׁל עֲתִיד

זַעֲקַת כִּכָּרוֹת

עַל חָזוֹן שֶׁהֶחְלִיד

וּמוֹלֶדֶת שֶׁלִּי

שֶׁיָּצְאָה אֶל הָרְחוֹב

בִּגְלַל יַחַס שְׁלִילִי

בֵּין לָתֵת לְבֵין חוֹב.

שׁוּב אֹסֶף מִלּוֹתַי בְּחֶתֶף

מְחַבֵּק הֲגִיגִים בְּרֹאשִׁי

מְשַׁחְרֵר חַרְצֻבּוֹת בְּשֶׁטֶף

כַּנִּרְאֶה אֵיזֶה צֹרֶךְ נַפְשִׁי.

סבאוהב דודיק