היום שאחרי

לכל אחד מאתנו, מזדמן מדי פעם להתמודד עם היום שאחרי. היום שאחרי כישלון כמו אחרי הצלחה. בעקבות עשייה או חלילה אידשון וחידלון. המחשבות שעוברות אז בראשנו, עם או בלי שליטה, שזורות בצער או שמחה, כעס וגם עלבון.

יש והן נוטפות חרטה או תשוקה לסיבוב נוסף ויש כאלה שהופכות לסתם חיוך של נחת. לעיתים אנחנו שואלים את עצמנו שאלות שונות ומשונות על חיי היום יום וגם על רומו של עולם.ויש גם את אלוהים, אם אתם מאמינים שהוא בסביבה ומקשיב, כדי להתחשבן אתו ביום שאחרי, על היום או הלילה שלפני.

אבל, רק עם העתיד אנחנו יכולים להתעלס חופשי, כי עד שהוא הופך לאתמול, אפשר לפנטז עליו בקלות, מבלי להתבלבל עם העובדות.

היום שאחרי

הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי   

שׁוּב מוֹחֵל עַל אֶתְמוֹל

בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרַי

תְּנַסֶּה כָּךְ לִשְׁאֹל

אֶת עַצְמְךָ, אִם זֶה חָשׁוּב

אֶת אִשְׁתְּךָ אִם הִיא תָּשׁוּב

אֶת אֱלֹהִים אִם זֶה צוֹדֵק

מָתַי וְאִם זֶה יִפָּסֵק.

הָרֹאשׁ עָסוּק וּמִסְתַּחְרֵר

הַלֵּב חָשׁוּק, לֹא מִשְׁתַּחְרֵר

וְרַק הֶעָתִיד מְחַיֵּךְ שֶׁהֲרֵי

הַחַיִּים כְּבָר בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי

הַסִּיגַרְיָה אַחֲרֵי

הִיא שַׁלְוַת נִיקוֹטִין

מִתְּשׁוּקוֹת הַלִּפְנֵי

שֶׁסֵּרְבוּ לְהַמְתִּין

לְסַפְסָרֵי הָאַשְׁלָיוֹת

לָרַע שֶׁלֹּא נוֹתֵן לִחְיוֹת

לְמַנְהִיגִים עִם גְּחָמוֹת

לְמוֹת קְדוֹשִׁים בַּמִּלְחָמוֹת

לְיוֹם אָבִיב שֶׁמִּתְבּוֹשֵׁשׁ

וְלֶחָזוֹן  שֶׁהִתְיָאֵשׁ

וְרַק הֶעָתִיד מְחַיֵּךְ שֶׁהֲרֵי

בְּעִקְבוֹת הָאֱלוּל בָּא תִּשְׁרֵי

הַחַיִּים שֶׁאַחֲרֵי

הֵם גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת

מַחְשָׁבוֹת עַל אַחֲרֵי

אֵין בָּהֶם נֶחָמוֹת

עַל עֲווֹנוֹת שֶׁלֹּא נִרְצוּ

עַל מֶחְדָּלִים  - גַּם אִם תִּרְצוּ

עַל נִצָּנִים שֶׁלֹּא פָּרְחוּ

עַל לוֹחֲמִים שֶׁלֹּא זָכוּ

עַל מֶחֱווֹת שֶׁסְּתָם נִדְחוּ

עַל אֲהָבוֹת שֶׁלֹּא שִׂמְּחוּ

וְרַק הֶעָתִיד מְחַיֵּךְ שֶׁהֲרֵי

הוּא פָּטוּר מֵעַכְשָׁו וְלִפְנֵי

סבאוהב דודיק