top of page

יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

האובך שוקע אך לא החיים.

כאשר האובך שוקע, אפשר לנשום יותר בקלות וגם הדברים נראים ברורים יותר - גם הטובים וגם הרעים.

אני מסניף את הטובים, מסרב להכנע לרעים ואחרי הקינה על ארץ ישראל והמדינה השוכנת בה, אני עוטה על עצמי את מעיל רוח השטות שלי וכותב...


בלי מחשבה תחילה

הַרְבֵּה דְּבָרִים יֵשׁ בָּעוֹלָם

בְּלִי מַחְשָׁבָה תְּחִלָּה

וְגַם אֲנִי אֵינִי מֻשְׁלָם

אָז אָנָּא בִּמְחִילָה


קְצָת אֹרֶךְ רוּחַ, סַבְלָנוּת

גַּם תְּנוּ מִשְׁקָל לַגִּיל

אֲנִי אוֹמֵר זֹאת בִּרְצִינוּת

זֶה לֹא כָּךְ סְתָם תַּרְגִּיל.


אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַחַיִּים

כְּמוֹ בְּמִשְׂחָק, כְּאִלּוּ

אֲנִי נִצָּב בֵּין נִצָּבִים

לוֹקֵחַ תַ'זְמַן בִּדְחִילוּ


כִּי הַחַיִּים - מָה שֶׁנּוֹתָר

הֵם לֹא אֵין סוֹף קָבוּעַ

וּלְפַנְטֵז תָּמִיד מֻתָּר

לַמְרוֹת שֶׁהַסּוֹף יָדוּעַ


אֲנִי רוֹצֶה עוֹד לֵהָנוֹת

בְּלִי מַחְשָׁבָה תְּחִלָּה

לִי אֵין סִבָּה לְהִשְׁתַּנּוֹת

אָז אָנָּא בִּמְחִילָה


אַתֶּם תִּקְּחוּ אֶת הַחַיִּים

כְּמוֹ בְּמִשְׂחָק, כְּאִלּוּ

וַאֲנִי לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים

אֶקַּח תַ'זְמַן בִּדְחִילוּ.


וְעוֹד הִרְהוּר קָטָן לִי יֵשׁ

שֶׁאֵין סִבָּה לִהְיוֹת חוֹשֵׁשׁ

גַּם לֹּא צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּט

תָּמִיד אֶפְשָׁר לְהִתְחָרֵט.


דודיק


תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

פותחים את הבלוג

זה היה רגע מכונן- הפכתי לסבא, ופתאום התמלאתי במילים. כתבתי שיר ברכה לאיילת, נכדתי הראשונה, ושם התחיל הבלוג.
שני העולמות שלי - עבר ועתיד - התחברו במילים הפשוטות "סבא חדש".

נומי לשבת

בין נכדים לשגרה אני פוגש ידידים שמפרים. לפעמים אני לוקח את מה שנותנים, למחוזות רחוקים ומשונים.

קש להפשיר

אני יודע. קש לא מפשיר, אפילו אם הוא איש או אלמן שלא נדע.

bottom of page