אתמול ברוב משפחה והדר, נפרדנו מ...

הבית הישן

בַּבַּיִת הַיָּשָׁן

רָקַמְנוּ חֲלוֹמוֹת

שֶׁל אַהֲבָה וְתֹם מִקִּיר לְקִיר

נָוֶה שָׁלֵו קָטָן

עִם שֶׁפַע חַלּוֹנוֹת

פְּתוּחִים כִּי לֹא הָיָה מָה לְהַסְתִּיר

נוֹלְדוּ בּוֹ יְלָדִים

שֶׁל מֶשֶׁךְ וְתִקְוָה

שֶׁלֹּא נַפְסִיק לִשְׂמֹחַ וְלַחְלֹם

הַיּוֹם לְךָ מוֹדִים

בְּשֶׁמֶץ דָּאֲבָה

לִפְנֵי שֶׁתֵּהָרֵס, הֱיֵה שָׁלוֹם

חָדָשׁ עַל פְּנֵי יָשָׁן

כְּמוֹ נֶשֶׁל אוֹ שַׁלֶּכֶת

הַזְּמַן תָּמִיד עַקְשָׁן

וְלֹא עוֹצֵר מִלֶּכֶת

נִבְנֵיתָ בֶּעָמָל

זֵעָה שֶׁל חֲלוּצִים

קִירוֹת מָגֵן מֵרֶשַׁע וְצָרוּת

בְּטֶרֶם עֵת חַשְׁמַל

וְשֶׁפַע אִלּוּצִים

רַק כִּסּוּפִים לְחֶסֶד הַחֵרוּת

שְׁמוֹנִים שְׁנוֹת הַתְמָדָה

דּוֹרוֹת שֶׁל נְחִישׁוּת

וּכְסוּת מִכָּל מִפְגָּע לְלֹא כָּל תְּנַאי

נוֹקִיר לְךָ תּוֹדָה

וּנְבַקֵּשׁ רְשׁוּת

לוֹמַר הָיָה כָּאן כֵּיף וְיַאלְלָה בַּי

חָדָשׁ מִפְּנֵי יָשָׁן

כְּמוֹ נֶשֶׁל אוֹ שַׁלֶּכֶת

אָז אַל תִּהְיֶה עַקְשָׁן

הִגִּיעַ זְמַן לָלֶכֶת

עַכְשָׁו נָקִים נָוֶה

חָדָשׁ וּמְרֻוַּח

זְמַנִּים שֶׁל נוֹחִיּוּת אַתָּה יוֹדֵעַ

וְנַחַת עוֹד תִּרְוֶה

אוּלַי קְצָת תֵּאָנַח

אִתָּנוּ כִּי וַדַּאי נִתְגַּעְגֵּעַ

חָדָשׁ מִפְּנֵי יָשָׁן

כְּמוֹ נֶשֶׁל אוֹ שַׁלֶּכֶת

אָז אַל תִּהְיֶה עַקְשָׁן

וְתֵן לָנוּ לָלֶכֶת.

דודיק