העת השחור והעט הוורוד

העת השחור והעט הוורוד

הֶחְלַטְתִּי לִבְחֹר

בָּעֵט הַשָּׁחֹר

לְשִׁיר לֹא שָׁקֵט וְנוֹגֵעַ

מִלִּים לוֹחֲשׁוֹת

עַל סַף גּוֹעֲשׁוֹת

כְּלַבַּת הַלֵּב הַמְּבַעְבֵּעַ

וְהָעֵט מִתְיַסֵּר

כִּי דְּבַר מָה כָּאן חָסֵר

הַשַּׁלְוָה מְדֻמָּה לֹא עוֹטֶפֶת

הַמִּלִּים לֹא פְּטוּרוֹת

הֵן בְּפֶּנִים עֲצוּרוֹת

וְהַדַּעַת צְרוּבָה וְנִטְרֶפֶת

וּבְרֶגַע כּוֹאֵב

מִתְפָּרֵץ לוֹ הַלֵּב

וְהָעֵט מִשְׁתַּפֵּךְ וְנוֹבֵעַ

בְּמִלִּים לוֹהֲטוֹת

לְעִתִּים גַּם בּוֹטוֹת

שֶׁהוֹפְכוֹת כָּךְ לְשִׁיר מְשַׁוֵּעַ

עֵת הַלָּבָה תִּגְלֹשׁ

וְתִשְׂרֹף וְתִתְלֹשׁ

וְתוֹתִיר אַחֲרֶיהָ רַק שְׁחוֹר

גַּם מִלִּים עֲלוּבוֹת

חֲבוּטוֹת, כְּאוּבוֹת-

אָז עוֹד טֶרֶם - שִׁנִּיתִי לִבְחֹר

כִּי רָצִיתִי מְאוֹד

אֶת הָעֵט הַוָּרֹד

לְפַיֵּס אֶת עַצְמִי וּבִכְלָל

בַּמִּלִּים הַטּוֹבוֹת

לְהָצֵן לֶהָבוֹת

לְהַשְׁכִּין אַהֲבָה, שֶׁאוּכַל

לְכוֹנֵן מִסְּבִיבִי מַעֲצֶרֶת

עִם מִלִּים מַרְגִּיעוֹת, מְבִינוֹת

שֶׁאֶפְשָׁר וְצָרִיךְ גַּם, אַחֶרֶת,

תִּהְיֶינָה הַמִּלִּים לְקִינוֹת.

דודיק