top of page

יום שישי, 15 בפברואר 2013

האגוז שנגוז

תמונת חצר מנוף נכדיי

שעולה מדי יום ואף פעם לא די

כשהטבע  חיבר עורבני לעורב

נדרשנו אנחנו רק לקצת תשומת לב

ויכולנו לכם בחיבה כך לרמוז

על העורב החכם ועל


האגוז שנגוז

בַּדֶּשֶׁא הַשָּׂרוּעַ

מִתַּחַת לַפֶּקָן

פְּזוּרוֹת לָהֶן הָאֲרוּחוֹת לָרֹב

עוֹרֵב אֶחָד יָדוּעַ

גֵּאֶה וְלַקְקָן

עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶן עַד זוֹב


הַבֶּטֶן מְקַרְקֶרֶת

פּוֹרַחַת הַנְּשָׁמָה

וְהַמָּקוֹר חוֹמֵד אֶת הָאֱגוֹז

מַתְחִיל הוּא לְנַקֵּר אֶת

קְלִפַּת הַמְּשִׂימָה

עוֹד טֶרֶם הַחֲלוֹם לַפַּת יָגֹז


אַךְ מָה רַבָּה הָאַכְזָבָה

הָעֵסֶק לֹא פָּשׁוּט

כָּאן לֹא עוֹזֶרֶת גַּאֲוָה

אֶלָּא רַק הַנְּחִישׁוּת


אִישׁ לֹא מֵבִין מַדּוּעַ

וְאֵיךְ זֶה וְכֵיצַד

עוֹרֵב נוֹשֵׂא אֱגוֹז אֶל רֹאשׁ אִילָן

גָּבוֹהַּ וְנָטוּעַ

לְיַד מִשְׁטָח בַּצַּד

הַבִּיטוּ מָה עוֹשֶׂה הַתַּחְבּוּלָן


שׁוֹמֵט אֶת הַקָּשׁוּחַ

הַיְשֵׁר עַל הַמִּשְׁטָח

אַךְ לֹא יִפֹּל אֱגוֹז כִּפְרִי בָּשֵׁל

נִמְשָׁךְ לוֹ הַפִּצּוּחַ

עַד שֶׁסַּרְבָן נִפְתַּח

אָמַרְנוּ כְּבָר - נָחוּשׁ לֹא יִכָּשֵׁל


אַךְ מָה רַבָּה הָאַכְזָבָה

הָעֵסֶק לֹא פָּשׁוּט

כָּאן לֹא עוֹזֶרֶת גַּאֲוָה

גַּם לֹא הַנְּחִישׁוּת


בְּשֶׁקֶט בְּלִי לָנוּעַ

עוֹמֵד הָעוֹרְבָנִי

וּמְחַכֶּה בַּצַּד בְּסַבְלָנוּת

רְפֵה כָּנָף כָּנוּעַ

וּכְלָל לֹא עַצְבָּנִי

צִפּוֹר תָּמִים מוֹפֵת לַצַּדְקָנוּת


לְפֶתַע הוּא צוֹרֵחַ

קוֹפֵץ עַל הַשָּׁלָל

וַאֲרוּחַת חִנָּם בִּמְקוֹרוֹ

עִם הָאֱגוֹז פּוֹרֵחַ

מִפְּנֵי עוֹרֵב אֻמְלָל

שֶׁלֹּא יָדַע נַפְשׁוֹ בְּצַעֲרוֹ


אָח! מָה רַבָּה הָאַכְזָבָה

כִּי הָעוֹרֵב פָּשׁוּט

נִשְׁאָר רָעֵב עִם גַּאֲוָה

לַמְרוֹת הַנְּחִישׁוּת


סבאוהב  דודיק


תגיות

תגובות
דירוג של 0 מתוך 5 כוכבים
אין עדיין דירוגים
הוסף/י דירוג
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.

פוסטים נוספים

פועם בקצב שלי

פּוֹעֵם בַּקֶּצֶב שֶׁלִּי אֶת חַיַּי אֲנִי לוֹקֵחַ תָּמִיד בַּקֶּצֶב שֶׁלִּי לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹכֵחַ אֲבָל זֶה רַק בִּגְלָלִי שֶׁאֲנִי לֹא לְבַד בַּמַּסָּע שֶׁל חַיַּי מְהַלֵּךְ כְּנַוָּד בֵּין בָּרוּר לְאוּלַי

האמת של אתמול

שני ידידים שאנני מכיר, כתבו לא מזמן על פרקים מתוך הווייתם. כאלה שנצרבו בהם בילדותם ומלווים אותם עד עצם היום הזה.

מילים רודפות

כמו בחיים כך גם בכתיבה, עליות ומורדות. אחרי העצב יבוא חיוך.

bottom of page