דמעה מלב של סבאוהב

הסליחות כבר כאן. המזדרזים כבר משכימים קום  מזמן. לפני שנים כתבתי לנכדתי הבכורה שיר שקראתי לו: "בת שנה בחגים". את ראשיתו השארתי כמות שהוא. את המשכו כתבתי לכבוד כל המצטרפים ובכלל

עם ישראל מקפל את דיגלי היגון ומכניסם לארון, עד לאבל הלאומי הבא. זו דרכו של עולם.

שָׁלוֹם לָךְ שָׁנָה מִזְּמַן לֹא נִדְבַּרְנוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת קִצְּךָ לְנַצֵּל זֹאת לֹא הַלְשָׁנָה וְלַמְרוֹת שֶׁנִּזְהַרְנוּ לִבִּי מְרַמֵּז לִי, עַכְשָׁו הִתְנַצֵּל אָז מָצָאתִי פִּנָּה בֵּין הָרֹאשׁ לַכְּלָיוֹת שֶׁהָיְתָה בְּעֵת רָצוֹן לְבֵית כְּנֶסֶת שָׁם אוּכַל בִּתְחִנָּה לְהַגִּיר הַסְּלִיחוֹת …