בלי נוצות

ציפיות, אומר הפסימיסט המושבע, זה עניין של תשמישיי מיטה בלבד. הוסיפו לזה קצת מרירות, ציניות, שמחה לאיד ומשחקי מילים והנה לפניכם משנתו של מי שאהבתו טפחה וחלפה על פניו שוב ושוב.

סיפורם של "פנקס הקטן" ו"הוד מעלתה" בגרסה הטווסית, כתובה במשקל נוצה.

בלי נוצות

הָיִית יַלְדָּה שֶׁל "לֹא רוֹצָה"

צוֹחֶקֶת עַל כֻּלָּם

שׁוֹאֶפֶת מַעְלָה, אַמִּיצָה

וְלֹא צְרִיכָה סֻלָּם

אֲנִי הִצַּעְתִּי חֲבֵרוּת

חָשֶׁקֶת רִאשׁוֹנָה

אַךְ הִתְעַלַּמְתְּ, רָצִית חֵרוּת

תָּמִיד הָיִית שׁוֹנָה

כְּבָר אָז הָיוּ לָךְ הַרְבֵּה הַחְמָצוֹת

צִפִּיּוֹת לְמַלֵּא וְכַר

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי נוֹצוֹת

נָטוּשׁ וּמְנֻכָּר.

שָׁנִים חָלְפוּ, אַתְּ נַעֲרָה

כֻּלֵּךְ חוּשָׁנִיּוֹת

מוּל תְּשׁוּקָתִי שֶׁבָּעֲרָה

שִׂחַקְתְּ רוּחָנִיּוּת

כָּל חִזּוּרַי הָיוּ לַשָּׁוְא

אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב,

כְּאִלּוּ זֶה הָיָה עַכְשָׁו,

הִצַּעְתְּ שֶׁנִּתְכַּתֵּב

כְּבָר אָז הָיוּ לָךְ הַרְבֵּה הַחְמָצוֹת

צִפִּיּוֹת לְמַלֵּא וְכַר

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי נוֹצוֹת

נָטוּשׁ וּמְנֻכָּר.

הָפַכְתְּ אִשָּׁה דַּעְתָּנִית

קַרְיֶרָה מַרְשִׁימָה

וְכָרָגִיל לִי לֹא עָנִית

מָחַקְתְּ מֵהָרְשִׁימָה

דָּהַרְתְּ קָדִימָה, עֲשׂוֹרִים

לְהֶרֶף לֹא עָצַרְתְּ

גַּם לֹא הָיוּ לָךְ חֲבֵרִים

אֶת שֶׁזָּרַעְתְּ - קָצַרְתְּ

גַּם לָךְ הָיוּ הַרְבֵּה הַחְמָצוֹת

צִפִּיּוֹת לְמַלֵּא וְכַר

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי נוֹצוֹת

נָטוּשׁ וּמְנֻכָּר.

חַיַּיִךְ הָיוּ לָבָן שָׁחֹר

חָוִית גַּם טוֹב גַּם רַע

אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי מֵאָחוֹר

כְּרֶמֶץ לַמְּדוּרָה.

לִבִּי גַּחֶלֶת מְצַפָּה

עוֹד לְהַסִּיק רוּחֵךְ

וְאַחֲרִיתֵךְ - הִיא לֹא מַרְפָּה

תּוֹסִיף וּתְגַחֵךְ

שֶׁאָכֵן הָיוּ הַרְבֵּה הַחְמָצוֹת

צִפִּיּוֹת לְמַלֵּא וְכַר

וְאוּלַי גַּם אַתְּ בְּלִי נוֹצוֹת

אַךְ זֶה לֹא הָעִקָּר.

סבאוהב  דודיק