על אהבה ורגשות אחרים

דבר כזה עוד לא קרה לי. אולי אני צריך לכתוב על זה שיר כי כמעט על הכל כבר כתבתי – על אנשים אמיתיים וגם על כאלה שלא, על חלומות שמתגשמים ועל פנטזיות שלא, על מגוון של רגשות שחלקם נסתרים, חלקם לבה גועשת, והשאר אין להם כל אחיזה במציאות.

המוזה אצלי מתחלפת כל הזמן. היא יכולה להיות כל דבר שקורה בעולם הממשי, הדמיוני או בשניהם גם יחד, כמו למשל משפט ששמעתי, סרט שראיתי או נוף שחוויתי, ציפור מעכסת, תמונה שמדברת אלי ואפילו ירח שמחייך ושותק.

אז מה קרה? כלום! פשוט הייתי צריך לכתוב הקדמה ודווקא עכשיו לא באה המוזה, רק סימונה העורכת באה ולקחה כשלוש מאות שירים שכתבתי, צמצמה אותם לשמונים ושמונה וגם להם עשתה דיאטה רצינית ואני כמובן התמסרתי. עכשיו הם חטובים יותר בזכותה.

וכזה עוד לא קרה לי! האם נהגתי נכון? על זה תעידו אתם.