גידול וטיפוח "אדניום" (שושנת המדבר)

לפני כמעט 50 שנה, רכשתי שני שתילי אדניום. אחד שתלתי בגינה ואת השני בעציץ אותו הנחתי על המעקה בסמוך לדלת הכניסה לבית החדש שבנינו בגני עם. לא הכרתי את הצמח – סתם מצא חן בעיניי. הצמח שבגינה נרקב אחרי שנתיים. השני עודו ניצב במקומו בעציץ המקורי ומפליא כל שנה בפריחתו המרהיבה.

שנים הרבה אחר כך, אחרי שיצאתי ל"תרבות טובה", הרבתי לבקר במשתלות ונחשפתי שוב לאדניום. התחלתי לרכוש פריטים גדולים ועדיין מבלי שידעתי עליו דבר.

כך בלימוד עצמי ובהתאהבות בלתי נשלטת, התחלתי לגדל עוד ועוד שתילים. הנבטתי זרעים, החלפתי עציצים ומצע, התבאסתי שחלק נרקבו בלי שאדע למה וגיליתי שיש עוד "שרוטים" כמוני שאפילו פתחו קבוצה בפייסבוק - "אדנים ישראל" שמנוהלת בהצלחה ע"י אבי אוסקר. מחברי החדשים ובעיקר מאבי, רינה ודני מור וסווטלנה האחת והיחידה, למדתי לא מעט על הצמח, דרכי הטיפול בו ואפשרויות הטיפוח.

היום יש לי בחממה של יוסף, שכני הטוב, אוסף של מאות פריטים מסוגים שונים, כולל כמה צמחים מזרעים שקיבלתי מאתיופיה והרבה הנאה.

על האדניום

מוצאו של האדניום מהמדבריות של קרן אפריקה ובעיקר מאתיופיה ותימן. שייך למשפחת ההרדופים ולכן הוא רעיל. הוא מאופיין בבסיס רחב (קאודקס) שממנו מסתעפים ענפים נושאי פרחים. הצמח מתפתח במהירות ועמיד לתנאי יובש. בחודשי החורף כאשר הטמפרטורה יורדת הוא משיר את עליו ונכנס לתרדמת. באביב מתעורר ומלבלב ומוציא פרחים בשפע.

במשך השנים האדניום עשה "רילוקיישן" לאזורים טרופיים כמו לדרום מזרח אסיה דרום אמריקה, שם גם עבר תהליכים של טיפוח, בעיקר בנושא הפרחים.

המינים הנפוצים הם הערביקום, האובסום והסווזיקום.

הריבוי הוא ע"י זרעים שקל להנביט אותם והשרשה. הטיפוח נעשה בדרך של האבקה מפרחים שונים והצליחו כבר להגיע לפרחים רב שכבתיים, באין סוף גוונים ואפילו בעלי ריח. האדניום קל להרכבה. מאחר ורוב פרחי ההכלאה והטיפוח המיוחדים לא מפתחים זרעים, ניתן לקחת חלקי ענפים קטנים ולהרכיב אותם על כנות שהתפתחו מזרעים.

האדנים רגיש לווירוסים. בתנאים של טמפרטורה שמתחת ל 15 מעלות ולחות גבוהה, הוא אלול להירקב ולכן לא משקים אותו בחורף ומגינים עליו מפני הגשם. פריטים מבוגרים של לפחות 15 שנה, אפשר להשאיר במהלך החורף בחוץ. רובם שורדים.

אפשר גם לעצב את האדניום בעיקר ע"י גיזום ואפילו להשתמש בו כחומר גלם לבונסאי.

לסיכום, צמח מיוחד,שופע פריחות נפלאות ומתגמל את המכורים לו ויש, נכון להיום בישראל, כמה עשרות אלפים שכאלה.

ומי שלא מאמין וגם מי שכן ולא פוחד להתמכר, מוזמן לבוא ולבקר.